אוקראינה

גילויים על הדמוקרטיות שלנו

מבוא

מכתב פתוח לכנסיות נוצריות

לעתים קרובות אנו משווים את המצב הנוכחי לזה של אביב 1939, כאשר כיום, עבור רוב הדמוקרטיות המערביות שלנו, העתיד על פני כדור הארץ בהחלט נראה עגום הרבה יותר ממה שהיה נראה לדורות של אותם ימים

כמו עכשיו, המלחמה נראתה קרובה, וכבר ייצגה את כל הזוועות שאנו יודעים על השנים הבאות, אך התקווה במשיח הייתה שונה לחלוטין, שכן השפעת הכנסייה על החברה הייתה שונה מאוד ממה שהיא היום. בדמוקרטיות מערביות אלה הסתמכו כולם על ערכי הקונצנזוס החברתי הדתי שהתגבש שם במשך מאות שנים, מתוך רצון עז לעתים קרובות להילחם ב"רוע" שגרמניה הנאצית ייצגה עבור רובן באותה תקופה. אם לא כולם בהכרח האמינו באלוהים, אלה שהכי משוכנעים ביתרונות עבודתו של אלוהים בישוע המשיח הובילו את אלה הנקמנים ביותר כלפי אלוהים, לתקווה של חופש שלא לכולם היה בהכרח אותו חזון, למרות שכולם חלקו אז את אותה תקווה איך להשיג אותו

לפיכך, תקווה זו להשיג ניצחון על ה"רוע" היא שמבדילה אותנו מהדורות הקודמים, שכן אם רוע זה לא השתנה ועדיין נקרא "שטן", אין לו עוד אותו ערך, תלוי אם מסתכלים עליו מהכנסיות הנוצריות, או מהחברות שצמחו מהן, על ידי השתייכותן לציוויליזציה היהודית-נוצרית. כיום, כולם הולכים לאיבוד בהשערות, מכיוון שאיש אינו מסתכל באמת על המטרה האלוהית הכוללת, אלא רק על זו שבה אלוהים עצמו משתמש בה, מבלי לקחת בחשבון את המשלימות המועילה ההכרחית להישרדותם של כל צורה של זוג. איש אינו מבין אפוא שלמען הגשמת עבודתו של אלוהים בישוע המשיח, בכל אחד מאלה שנותרו נאמנים לו, ההקשר התרבותי חשוב לא פחות מדבר האל עצמו

אם הזמנים השתנו, ואיתם התוצאה שיש להשיג, דבר האל נשאר כשהיה. עם זאת, שלב חדש נעשה כדי לשנות את המערכת הרגשית האנושית כלפי זו שישוע מכין למלכות הכוהנים עבור אלוהים אביו, מבלי שהדורות החדשים יבינו זאת באמת. כעת הם נקרעים בין ערכים קודמים לבין אלה של הרשתות החברתיות, מעוותים על ידי בורות, שבאמצעותה השקרנים ביותר הם המכובדים ביותר, כי הם המשוכנעים ביותר בשקרים או באשליות שלהם

זמנים אלו נחזו ועל זה עלינו להסתכל אם אנו רוצים לדעת באילו זמנים אנו נמצאים, כדי להימנע מלמצוא את עצמנו לכודים באופן בלתי הפיך על ידי אויב נפשנו. כשם ששנים עשר שבטי ישראל היו עם אחד, לא כולם היו צריכים להיכנס לכנען בהנהגתם של כלב ויהושע, והוא הדין לגבי חלק מהכנסייה, אפילו בכנסיות מסוימות, לפי קריאתם לפני אלוהים. לאחר שהתיישב משה חלק ראשון משנים עשר השבטים הללו ממזרח לירדן; אלוהים הראה לו את ארץ הארץ המובטחת, מראש הר נבו, שם הוא רוצה היום להנהיג את הכנסיות שהייעוד שלהן הוא להישאר ממזרח לירדן. בכך הוא רוצה להימנע מאי הבנות מצד כולם, המובילות לגינוי של מי שקריאתם לפני אלוהים שונה משלהם, משום שהדבר מייצר את חלוקת האנשים הנגאלים על ידי ישוע בגן עדן, לטובת השטן. , שמשתמש באי ההבנות של כולם כדי להפריד ולכבוש

הכנסייה חייבת אפוא לרצות היום לגלות את הקרקע לכבוש, כי אם מחוסר ידע, העם יגווע, מחוסר תקווה מדויקת בייעוד הרוחני שלה בקרב העם, הכנסייה עצמה היא שגורמת לו לקמול. לאחר מכן היא נותנת לעצמה להוביל את המילים המטעות של אלה שדוגלים במערכת הדיכוי של בעלי חיים, ששמורה על ידי אלוהים לשטן, ליישם את דבר האל, כמו בשם ישוע המשיח, הוא שבכל זאת נמנע מלהפגין כל דיכוי, כלפי התליינים שלו, עד המוות על הצלב

רבים מאלה שאלוהים רוצה לברך היום נותרו עם חזון העבר של הכנסייה, כאילו שיקומו של עם ישראל מעולם לא התרחש, ואילו אלוהים רוצה שנעבוד בעבודתה של "הכלה", על פי התמונה שניתנה של כנסיית פילדלפיה בהתגלות 3

המדבר כבר פרח שוב, וחומות יריחו נפלו, אך איש בדמוקרטיות שלנו אינו רואה את המצב הנוכחי כזהה לזה של תבוסת איי אחרי יריחו, ומונע על ידו לרצות לכבוש את כנען האהבה האלוקית שלו, הן ב"לבו" והן במוחו. כולם רואים בו רק את אובדן הערכים שהביא עמו אפקט שישים ושמונה, עם הרצון לחזור לצד השני של הירדן, לאותם קונצנזוס חברתי/דתי שעדיין היה קיים עד אז, אשר בשום אופן לא הסיר את אפוטרופסות הדכאניות של השטן, אלא פשוט הפך למנצחת את אפוטרופסות הזו, הודות לעבודתו של ישוע על הצלב  

לפיכך הובס אפוטרופסות הזה, כפי שמוכיחה שיקומו של עם ישראל, ובישוע המשיח אלוהים רוצה כעת להוציא את האנושות מהחסות הדכאניות הזו, על ידי הסכמתו החופשית של כל אחד לקבל את הטבע האלוהי, שאלוהים מציע לו בישוע המשיח, תחילה ב"לבו". לפיכך, כיום, באמצעות לידתו מחדש של כל אדם, "תחייתו" יכולה ליצור, תחילה באופן אינדיבידואלי, ולאחר מכן באופן קולקטיבי, חברה אמיתית על פי אלוהים ולא קולקטיב פשוט המייצר צלם אלוהים לא מושלם

אין זה אפוא שאלה להטיל ספק בחזון שהפקיד הקב"ה לכל אחד מעבדיו, כי כל אחד מהם חייב להחזיק בו כתפוח עינו, כדי שיוכל לשמוח בו יום אחד. אז הוא ישמח מהשילוב שהחזון הזה יביא לכלל "כנסיית המשיח", אותה מייצגות הדמוקרטיות המערביות כיום, לפני שהן נכנסות לממד "הכלה"

אם הדמוקרטיות הללו שנויות במחלוקת נרחבת, זה בוודאי לא בלי סיבה, אבל בדיוק כפי שישוע אומר על האישה הנואפת, "מי מכם מעולם לא חטא, שיהיה הראשון לזרוק עליה אבן", אסור לנו לזרוק אבנים על הדמוקרטיות שלנו. לעשות זאת יהיה להשתמש באמתלה המופרכת שהם כבר לא בצלמו המושלם של המשיח, בעוד שאנו עצמנו בטוחים שנוכל ליהנות מחסדו מחר, לפחות ביחס לחטא הקדמון שלנו. כמה מאתנו פועלים בבוז לדמוקרטיות הנואפות שלנו, מבלי להיות אף פעם סנגוריהן, כפי שישוע עצמו ביקש מתלמידיו להישאר בו, הוא הסנגור שלנו עם האב. זו הסיבה שדבר האלוהים המובא לחברה היום הוא נחושת מהדהדת, הסיטאר מצלצלת, מחוסר אהבה כלפי החברה

באותו חוסר הבנה כמו הכנסייה, החברה בכל זאת שואפת להביא אהבה שהיא מאמינה שהיא נכונה, מכיוון שישוע לא בא רק כדי לעשות תלמידים, אלא אחים ואחיות מאותו טבע כמוהו, מבלי לכסות את טבעם המקורי שממנו כולנו נולדים אפילו היום. בדיוק כפי שזוגות גברים ונשים הם הכרחיים להולדה טבעית, הטבע האלוהי אינו נגיש לכנסייה אם הוא נשאר לבד. למעשה, אין זה מקרה שישוע כינה אותה "אישה", ומבחינה זו החלק בחברה הקשור לערכיה, שבעצמו גורש לעולם בבל, הוא הכרחי עבורה לחלוטין כדי ליצור את הטבע האלוהי ולבנות מחדש את חומות ירושלים

זוהי ה"הולדה" שלמענה אלוהים רוצה שנעבוד היום, מכיוון שאם ייעודה של החברה הוא להביא אהבה, אפילו עד כדי קבלתה בצורתה האלוהית, באמצעות המשיח שבשמיים, ייעודה של הכנסייה הוא להביא את דבר אלוהים, אך לעולם לא ללא אהבה

בייעודה הטוב והמושלם לפני אלוהים, הכנסייה תמיד שימשה כדי לכפות אהבה פשוטה ומרוכזת בעצמה, שתוקנה בצורה הטובה ביותר האפשרית על ידי רוח הקודש, שהתקבלה ב"לבבות" משרתיה האמיתיים. העמימות של הפעולות שנבעו ממנה כוסתה על ידי עבודתו של ישוע על הצלב, ואם היא עדיין זהה כיום, אלוהים רוצה כעת להביא את אהבת היושרה שלו, שעליה נשען דבר אלוהים, באמצעות "הכנסייה", המייצגת את כל החברה הקשורה לערכי המשיח בכל דמוקרטיה

אם עבודתו של המשיח מוציאה את האדם מחסותו של השטן, החלק במערכת הרגשית שלו שישוע חייב להמשיך לכסות הוא החלק שהשטן לא רוצה לאבד. הוא יודע, למעשה, שהוא עצמו יהיה כבול במשך אלף שנים, מן התקופה בני אדם מסוימים, שנולדו תחת חסותו, יצליחו לבנות מחדש את מקדש רוח הקודש, בדמותו של המשיח כשהיה על פני האדמה

זוהי הסיבה לכל השנאה המופגנת כלפי הדמוקרטיות שלנו על ידי הפונדמנטליזם השונים ברחבי העולם, שעלינו לעמוד בפניה מבלי לגנות אותם, מכיוון שישוע, שמת על הצלב עבור כל אחד מאיתנו, אומר, "אבא, סלח להם, הם אינם יודעים מה הם עושים."

אין זה בשבילנו לגנות בני אדם בטעויותיהם, אפילו בפונדמנטליזם ההרסני ביותר שלהם, אך גם אין זה בשבילנו לתת סיבה לשקרים של האנטיכריסט, שהיום מקדים את מלכותו של המשיח בארץ ובשמים, משום שהוא רוצה לכפות בכוח ובהרס,  מה אלוהים רוצה להביא מתוך אהבה בישוע המשיח

היא מבקשת להוביל את השבריריים שבינינו לקראת חזרה לקונצנזוס החברתי הדתי, לפני שיקום ישראל, בנוסטלגיה לעבר, בתקווה שיצליחו לעשות טוב יותר מאשר אז ולשמור באופן סופי על זכויותיה הדיכוי על האנושות

כעת הוא היה רוצה לקחת מאיתנו את החופש שישוע רכש עבורנו באמצעות הדמוקרטיות המערביות שלנו, ובעזרתו הוא מכסה את אי הדיוקים של כולם, שם השטן עצמו ניסה להשתמש בהשפעה של שישים ושבע/שישים ושמונה השנים, כדי להידרדר. ככל האפשר את התוצאה שכבר הושגה לפני שיקום ישראל הזה. ישוע כבר לא רק רוצה להוביל אותנו לכבוד עבד, ולאפשר לנו להאמין לעצמנו באמת האלוהית המוחלטת, כדי להיות מסוגלים לנהל מלחמה נגד אלה שאנו מחשיבים כטועים. אם הוא אמר לנו "והאמת תשחרר אתכם", כדי להביא את הטבע האמיתי שלו לכל המערכת הרגשית שלנו, הוא יכול למקם את האמת הזו בנו רק אם אנחנו בעצמנו נמצאים בחופש האמת שלנו, כך שבבגרות לנוכח החטא, אנו יכולים לסרב לאמת הלא מושלמת הזו לטובתו

אז בחברה הוא יכול לשים את הפעולה הנכונה מול רגש האהבה, כך שרגש האהבה הזה הופך להיות בעל אופי אלוהי, בעוד שעבור כל אחד בכנסייה הוא חייב להביא את אהבתו, מול הרגש שמייצר את הפעולה הנכונה, כך שפעולה זו תהפוך לטבע אלוהי

ללא הדמוקרטיות המערביות הליברליות שאנו מכירים, ולמרות כל הטעויות שאנו יכולים לראות בהן, לעולם לא היינו יכולים להימלט אפוטרופסות של השטן, ומבחינה זו על כל אחד מאיתנו להתמיד בכיבוש הטבע האלוהי, מבלי לגנות את ההקשר הציוויליזציה שישוע העמיד לרשותנו כדי לאפשר לנו גישה אליו. זו גם הסיבה שאנו יכולים לשמוח היום במשיח, לא בזמנים הקשים האפשריים שעלינו לעבור, אלא בתקווה למחר של הימים האלה, ללא ספק קשים במיוחד, בימים שבהם ישוע ימלוך על הארץ בשמיים. הוא בוודאי ישלוט עם מוט ברזל, אבל זה לעולם לא יהיה בשקר הפלדה של סטלין המדביר, אלא באהבת אלוהים לבריאתו

בכוחה של תקווה זו, הן בכנסייה והן בחברה הדמוקרטית, כולם ימצאו את כל הכוחות להתגבר על מה שהשטן הכין במשך מאות שנים, להביא אתו, אם אפשר, אפילו את הנבחרים, משום שהיום אנו גם צופים וגם שחקנים

זו גם הסיבה שאסור לנו לשכוח לעולם את האהבה, מכיוון שהיא לבדה תישאר, אפילו אם היא הייתה צריכה לעבור דרך הטבע החייתי הקדום, כדי להפוך להתאם לאהבת אלוהינו בישוע המשיח

לו בלבד תהיה כל התהילה בישוע המשיח, מושיענו ואדוננו