פרק 5
אופן התפקוד על ידי אהבה, משלים לזה של הכנסייה בדמוקרטיות
5 – 4 ההפרדה בין כנסייה למדינה
אם אבותינו באמונה ייסדו מלכויות מסוימות ברחבי העולם כבעלות לידה אלוהית, עם כל הבלבול שהדבר הביא למספר הגדול ביותר, כפי שראינו בפרקים ב'-ב', אין זה בשבילנו לשפוט אותם, אלא להימנע מלחזור על הטעות ברמה אחרת.
אכן, ניתן לומר את אותו הדבר בדמוקרטיות המערביות שלנו, כאשר הן מתיימרות לייצג את שם האל. אם כן, באימוץ אזכורים המופיעים, במרומז או במפורש בשם האל, על פי חוקתם, הם משפיעים על החברה שלהם ולפעמים על המדינות השכנות, לקראת תוצאות ביריבות. אז הם מגיעים להצדקה של הרוחניות שלהם, שמזינה את מערכת השכר/עונש האישית שלהם יותר מאשר הרצון האמיתי לעשות את הרצון האלוקי בכל ענווה
כוונותיהם הטובות הראשוניות טובעות אז בצורה מיושנת של קונצנזוס, מה שמוביל לצורה של תחרות שבה שם אלוהים אינו מופיע באופן שיטתי, אלא תמיד נוכח כדי להצדיק תוצאה אישית ובין-לאומית טובה יותר, שממנה איש אינו יכול לצאת מנצח.
רק התוצאה נלקחת בחשבון, ולא האיכות של הקשבה לרוח הקודש, כל אחד לעצמו בכל ענווה. ענווה זו הופכת אז לעדות הרעה של אלוהים בעיניהם, הנתפסת כחוסר אמונה, אך גם כאילו מטרתו של האל הנצחי היא ליצור סופרמן, שייעודם יהיה להנהיג אחרים. אלוהים רוצה להיכנס ללב כולם דרך דלת צרה, כפי שאומר לנו לוקס 13-24, אבל זה מוביל אותם לפעול בצלם עמו, שהטיל עליהם את הכבוד האנושי של מלך בשמואל א' 8, שכולם יכולים להזדהות
זו הסיבה שחוכמת ההפרדה בין כנסייה ומדינה חיונית ביסודה בדמוקרטיה נוצרית, מבלי לקבל באופן אינדיבידואלי לאבד את תפיסת רוח הקודש על כל אחד מהם, כך שכולם יישארו חופשיים לפעול במה שאלוהים מבקש מהם. הפרדה זו חיונית גם לשימוש המשלים הטוב של הספציפיות הרגשיות שלנו שנוצרו על ידי אלוהים, באותו אופן שהספציפיות הפיזיות של הזוג זכר/נקבה נחוצות כדי להיות מסוגלים להתרבות באופן טבעי
נחזור לכך בפרק הבא, מכיוון שבחברה דמוקרטית, כל אחד חייב להיות מסוגל להיכנס בחופשיות למשיח, בהתאם לדרך תפקודו. לכפות את המשיח, או את דרך תפקודו של אדם על אחרים, פירושו כבר לגרום להם לצדד באלוהים, ככלל המדינה, ובמקרה הטוב זה חוסר ביטחון באלוהים. במקרה הגרוע ביותר, זה להעדיף לאבד את עצמך ביודעין או שלא במודע, כדי לשלוט טוב יותר בעולם ולכפות עליו את כיבוד החוק האלוהי על פי פרשנותו שלו. אם אלוהים יתבייש במי שמתבייש בו, להציב אותו ככוח המניע של כל פעולה בנו זה להשתמש בו כהתנהגות בטוחה של יושרה, שלעתים קרובות משמשת רק כדי להסוות טוב יותר את היריבויות שלנו, במקום לחזור בתשובה עליהן. אם מלכודת השטן ברמה זו עדיין אינה שווה לזו שהוא הציב בפני רוסיה, האנטגוניזם העולה ממנה הוא בכל זאת מלתעותיה של מלכודת המוכנה להיסגר
מלכודת זו היא שמציבה לדמוקרטיות שלנו כיום, משום שחזרה בתשובה היא הוכחה לכוח, המסוגלת להוקיע את טעויותיו. כוח זה הוא המאפשר לקב"ה להביא לנו את ענוותנותו של הילד, בניגוד למה שאנו אוהבים להדגיש, עליונותנו כמבוגרים מוכשרים, מחשש שלא נוכל לכפות את עצמנו על שאר העולם
אם היום נכנסנו לנקודת המפנה של העולם של אתמול לזה של מחר, על הדמוקרטיות הנוצריות שלנו לדעת כיצד לקחת בחשבון, מבלי לקרוע את עצמן לגזרים, את הדוגמה שהותיר אלוהים הנצחי על ישראל במהלך הברית הישנה. הקרב שניהלו אבותינו הוא הקרב שעלינו לנהל באמונה, נגד מה שהשטן בנה שאינו תואם את רוח הקודש שבנו, וזה מה שאנו נקראים אליו היום
יהוה אלוהים השתמש תחילה בישראל כדי להביא את התגלות טבעו לאנושות, ולאחר מכן, באמצעות משה, הוא גרם לעמו להימלט מזכויותיו של המלאך המשמיד לפני שהוציא אותם מעבדות במצרים. לאחר שיצא ממצרים, היה זה זמן רב מאוד במדבר, שבמהלכו עמוד העשן ביום ועמוד האש בלילה הדריכו את כל העם, לפני שמשה הובל על ידי אלוהים ליישב חלק מהעם הזה ממזרח לירדן, באותו מצב הפעלה כמו במדבר. לאחר מכן שלח לכיבוש כנען, מעברו השני של הירדן, את אלו שיוכלו לרשת קדושה גדולה יותר באמצעות קרבותיהם המרובים בנוכחות קרובה של ארון הברית ובתמיכה פיזית על ידי אנשי גיל הלחימה, השייכים לשבטים הראשונים שכבר הוקמו. כך אפשרו להם הקרבות להתוודע לטעויות הגסות שרבים מהם לא היו עושים במדבר, לא יותר ממה שהשבטים הראשונים היו מרשים לעצמם. לאחר שעדיין לא ניתנה ישוע עבור סליחת החטאים, היו אלה תבוסותיהם הקולקטיביות שהובילו אותם להטיל ספק באחריותם של רָאוּי לִנְזִיפָה בין אוֹתָם, אך גם להגיע לתשובה קולקטיבית בהדרכת רוח הקודש, שהורגשה כלפי חוץ לאדם, באמצעות ארון הברית. מצב הפעלה החדש הזה אפשר להם לכבוש כמעט את כל כנען
מאות שנים מאוחר יותר, טיהור גשמי טוב יותר זה, לקראת קדושה, שימש כבסיס לביאת המושיע בדמותו של ישוע המשיח, אשר נולד מרוח הקודש מרחמה של מרים, אמא שלו. הוא נולד לתוך אותה גנטיקה כמו שלנו, אך ניחן במערכת רגשית שונה לחלוטין, הבנויה לחלוטין על ה"היגיון" של רוח הקודש, והיה מסוגל להגשים את התורה שאלוהים נתן למשה ולהעביר את רוח הקודש הזו אל "ליבו" של כל מי שרצה ללכת אחריו, כפי שהיה מחג השבועות הראשון
באמצעות מילוי זה על ידי אדם אחד, אנו מוצאים, אם כן, בברית החדשה, את אותה הדרך כמו בברית הישנה, לקראת ניהול קולקטיבי טוב, של מדבר האהבה האלוהית של רגשותינו. עמוד האש בלילה ועמוד העשן ביום הוחלפו על ידי הכנסייה בראשות רוח הקודש, והביאו לשאר החברה מדריך זה ששימש באותו אופן פעולה. זו הייתה התקופה שבין צליבתו של ישו לשיקום ישראל בשנת 1948. במהלך תקופה זו, האנושות יצאה מעבדות ועברה את הזמן הארוך הזה במדבר, שלפניו רוח הקודש ממוקמת ביחס למערכת הרגשית שלנו, במצב פעולה על ידי שליטה בתכנות שגוי אגוצנטרי, הן על הכנסייה והן על החברה
בהמשך ליציאה מהמדבר, ושיקום ישראל בשנת 1948, אנו מוצאים שתי תקופות שונות מאוד, עבור אלה שחיו בהן. הראשון נמשך מ-1948 עד 1967/68 והשני אנחנו נמצאים בו עד היום. התקופה הראשונה לא הביאה לשינוי מצב הפעלה, לא בכנסייה ולא בחברה, שכן היא התאימה לזו של ההתיישבות שממזרח לירדן של שניים וחצי השבטים בראשות משה, באותו אופן פעולה כמו קודם לכן במדבר. התקופה השנייה, שבה אנו נמצאים מאז, מקבילה לחציית הירדן על ידי שאר השבטים העבריים, ולאימוץ מצב הפעלה מתוך אהבה, שהדמוקרטיות נקראות להשתמש בה מאז, מבלי לפעול באמצעות שליטה אישית וקולקטיבית, ומבלי להתעלם מכללים אלוהיים
מדריך ה', שהיה נוכחותו של ארון הברית בעת כיבוש כנען, מוחלף כעת ברוח הקודש מ"לבו" של כל אדם החפץ לעשות את רצון אלוהים בישוע המשיח ולעבוד כדי לשכתב את הרגשות והרוח במוח הגולגולתי, עד שהוא יפיק כמה שיותר מבית המקדש של רוח הקודש
אם כללי החוק האלוהי נשכחים היום במידה רבה, לטובת לימוד אנושי ללא אלוהים, גם אם זה אומר לאמץ כללים המנוגדים לגנטיקה שלנו, רבים היו רוצים לחזור למזרח הירדן, במצב הפעלה על ידי שליטה, לא של המערכת הרגשית שלהם, אלא של האדם על ידי קונצנזוס חברתית/דתית
במקרה הטוב, יהיה זה לחזור לכיבוש כנען של אתמול כאילו מעולם לא התרחש בברית העתיקה, והמושיע מעולם לא ניתן, או גרוע מכך, יהיה זה לאמץ בשם המשיח את דרך הפעולה השמורה לשטן על בני האדם, כאילו לא עזבנו את מצרים מעולם
בכך אנו עוסקים בתבוסתו של איי לאחר יריחו, או בקרבות רבים אחרים בכנען שלנו נוֹכְחִי, מה שמשאיר מקום רב למערכות תיאוקרטיות, המשתמשות בדבר אלוהים כדי להסוות את תאבונן לשליטה עולמית, כמו גם היריבות של השטן עם אלוהים. לכן, מחוזקת על ידי מה שנאמר בהתגלות 12-17, דמוקרטיות נוצריות חייבות לדעת כיצד להישאר מאוחדות, על מנת לעשות שימוש משלים בהבדלים ביניהן, לתמיכה של אלה שנגדם אויב נשמותינו פונה כיום נגד, שאר צאצאיו, שהיא אוקראינה.
אם במשך זמן רב קריאתה של הכנסייה הייתה לבשר את הבשורה לשאר העולם, על פי כללים שלעתים קרובות אינם מיושמים כראוי, הן על ידי הכנסייה והן על ידי החברה, הקריאה האלוהית כיום היא לדעת כיצד לעמוד בכבוד זה לזה, למרות ההבדלים ביניהם ולפעמים אפילו התוקפנות שלהם, מבלי להגיב למכות במכות אחרות. אין זו קבלת טעות לקבל אותה לזמן מה, מתוך אהבה לאחר, בדמותו של ישוע, שהטבע האנושי שלנו הקריב לצלב. אם ישוע אמר, לכו ועשו לתלמידים את כל העמים, אל לנו לשכוח היום שהוא אמר גם במתי 5-44 אהוב את אויביך, ברך את אלה שמקללים אותך, עשה טוב לאלה ששונאים אותך, והתפלל עבור אלה שמתעללים בך ורודפים אותך והוא אפילו הוסיף בפסוק 45, "למען תהיו בנים לאביכם שבשמים."
זהו הלך הרוח שישוע רוצה לתת ל"כנסייה", עד כדי הבסת השטן ומערכת הדיכוי שלו, באמצעות אחדות מושלמת עם המשיח שבשמיים. אם לא נהיה כאן כדי לנבא, שלא לדבר על נבואות, על הזמנים שבהם יבוא הניצחון הזה, כל אדם ייקרא אז להיפטר מעצמו באופן אינדיבידואלי מכל המסורות הרעות שלו המובילות אותו מדרכים אלוהיות, תוך שמירה על ניהול על ידי אהבה, כפי שהיה בכנען עבור העברים, ולא על ידי שליטה אנושית. זו לא תהיה משימה קלה, כי מאחר והשטן יהיה כבול במשך אלף שנים, לאחר שפנה נגד שאר "צאצאיו", דרך אוקראינה, או ברחבי אירופה, המסורות המגיעות מהשטן, כמו גם עודפים של "החיה", של בינה מלאכותית, מסתכנים בהובלת מספר רב של בני אדם למערכת מגבילה בדיוק כמו זו של השטן, ורחוקה מזו של אלוהים. האומות שהדמוקרטיות שלנו הן היום יצטרכו אז לשאת בקשיים שיתעוררו, תוך שהם עומדים על הערכים שנתן אלוהים לישראל ושיש להגשים באמצעות אהבה
באמצעות הגשמה זו עם ישראל ישתחרר מהעדות על מעברו של האל הנצחי עלי אדמות, שבו הוא מחזיק מאז אדם וחוה. העדות שקיבלה ישראל ברוח הקודש המורגשת מבחוץ, תתגשם אפוא מבחינה רוחנית על ידי אהבה בישוע המשיח, כך שהעדות הישנה לא תהיה נחוצה עוד. האנשים שנבחרו על ידי אלוהים כשומרי העדות למעבר האל הנצחי על פני האדמה ישתחררו לפיכך מייעודם, וביכולתם להיווכח באהבה האלוהית בישוע המשיח. את מה שהעמים ביקשו לכפות על ישראל, אלוהים לא יכול היה לאפשר עד שהכנסייה עצמה נכנסה להגשמה הנכונה, עד שהשטן הושלך על פני האדמה והובס. כך יהיה גם אצל בני הזוג ובזה לא יהיו יותר גבר או אישה מבחינה רגשית ונדבר על כך שוב בפרק 7-3
העבודה הארוכה של המילניום שמגיעה לעולם לא תהיה בהכרח נטולת קשיים, אך כיום ניתנת הזדמנות לכל אדם עלי אדמות לפנות לאל הנצחי בישוע המשיח ולאהבת רעך, או לעקוב אחר מערכת הדיכוי, שיש כבר מבלבלים עם העובדה שישוע "ימלוך במוט ברזל"
שום מערכת חברתית כיום, מלבד דמוקרטיה, אינה יכולה לסבול את הזכות הזו לעשות טעויות, במטרה לסלוח על חטאיו של אדם באמצעות חרטה, כפי שישוע בא להביא. האנשים המחפשים ניהול מתוך אהבה, עשויים לקחת אלף שנים כדי להיכנס לרצון האהבה האלוהי המושלם, אך המשיח ימשיך לתמוך בהם במעבר זה לאהבה אלוהית בכל אחד מהם, ואין ספק שבגלל חוסר יושרה מצד אחדים ישוע יובל למלוך עם מוט ברזל זה, כי הוא עצמו יהיה בשלמות האהבה האלוהית. מוט ברזל זה יהיה אפוא מוצדק, ולו רק באמצעות שינויי האקלים והקשיים שהוא כבר מייצג, אך אם היד האוחזת בו יציבה, הוא לעולם לא יהיה נטול אהבה.
ההבדל בין שלטון במוט ברזל, בדמוקרטיה, לבין יד ברזל בתיאוקרטיה שמנסה כעת לשלוט בעולם, הוא שבדמוקרטיות, זוהי רמת היושרה שבה כל אחד מופקד באחריות להיכנס לתשאול האישי שלו, שהיא מנוע ההתקדמות האישית שלו והיא שמקדמת את הממד הקולקטיבי. בתיאוקרטיה, כללים נכפים על כולם, תוך סיכון של דיכוי, אשר כופה את השימוש בדרך פעולה על ידי שליטה במערכת הרגשית של האדם ואוסר על הזכות להטיל ספק באהבתו האגוצנטרית עדיין, לקראת זו של אהבה אלוהית אמיתית, שאף אחד לא מחזיק בתחילה על פני כדור הארץ הזה. אם כיום, המנה הרגשית משמשת להסתרה טובה יותר מעיניהם של אחרים, ולעתים קרובות מעיני עצמך, תכנות גרוע שנותן זכויות לשטן על בני אדם, הבינה המלאכותית תשתלט על המעקב הזה, כפי שכבר קורה בכמה תיאוקרטיות
לכן תיאוקרטיות אלה כבר מביאות לנו את האישור שזה בלתי אפשרי עבורן להיכנס למטרה האלוהית, להביא את אהבת רוח הקודש לכל אדם כדי לנהל כראוי את מצפונו, כי הם כבר מחליפים את הצדק האלוהי, עם אופן הפעולה השמור ללוציפר שהפך לשטן. לפיכך, ישוע ישלוט במוט ברזל, אך לעולם לא יהיה זה על ידי שימוש מינון רגשי שלו כדי לשלוט טוב יותר בשקר של ההיגיון הישן תחת אפוטרופסות, כפי שהתיאוקרטיה של ימינו מובלת לעשות
לכן כל אחד עומד בפני הבחירה הזאת היום, או לשקוע בשליטה הדרסטית שעתידה להיעלם, ולהיעלם איתה, או לרצות לעבוד על התשאול האישי שלו. תקוותו היא אז לא להשאיר בו שום פרצה שתפתח זכויות לשטן, עד שיום אחד הוא יוכל לאהוב את רעהו כמו את עצמו על פני האדמה
בישוע המשיח, אלוהים אבינו לא ירד כדי להפוך את ליבנו מקום מגוריו, כדי שנוכל לפגוש אותו רק בשמיים. הוא אלוהי החיים ורוצה להרעיף עלינו חיים בשפע, בקדושתו, בכל האושר והמילוי הכרוכים בכך עבור כל אחד ועבור האנושות כולה
לכן, כדי לאשר את המטרה האלוהית הזו, נתבונן כעת כיצד השטן מנסה לדחות את גזר דינו הראשון באלף שנים, על ידי גרירת כמה שיותר מהנבחרים לתוך מערכת הדיכוי שלו. הוא יודע שלא נותר לו הרבה זמן לנסות להרוס באמצעות שנאה ל"צאצאיו" את מה שלקח לישוע אלפיים שנה לבנות. המלאך שנפל הזה הסתירה את עצמה זה מכבר בדמוניזציה מוגזמת של תפקידה, כדי להיראות מאוזנת יותר כיום ולהצדיק את שליטתה באדם בעיני אלה שרק לקחו את הצד של אלוהים, מבלי להוסיף לה את האהבה האלוהית, שלשטן אין גישה אליה. בכך הוא מבקש להציג את עצמו כמי שנקרא לשלוט במוט ברזל, אך עלינו מוטל לא ליפול למלכודת
