החופש הוא בכנען

ארבע :אשת המשיח, משחררת את ישראל

אלוהים רוצה לפעול בצורה קונקרטית בכל אדם ואם אנחנו מתמידים עד הסוף, הייעוד שבו רוח הקודש מובילה כל אחד לא משפיע על עובדת ההצלה או לא. זה מה שאנו יכולים לראות ברמת שבע הכנסיות המוזכרות בהתגלות שתיים ושלוש, כי בכל אחת מהן ייוושע רק מי שהתמיד עד הסוף. העובדה שניצלנו או לא קשורה לשייכותנו למשיח בציות לאלוהים בישוע ולא לייעוד שבו האדון משתמש בנו על מנת להקים עלי אדמות את מלכות הכוהנים שלו עבור אלוהים אביו

כך היה ייעודו של משה להקים את הבסיסים הטובים ביותר ביציאה מהמדבר, לשמש משענת לנקראים להיכנס לכנען, אבל זה לא אפשר לו להיכנס לכנען. אי-ציותו בכך שהכה את הסלע במקלו בשנית מבלי לפנות אליו בשם ה' אלוהים, מגלה את אופי ייעודו במדבר כ' ולא סנקציה של ממש. אילו טבעו היסודי של שומר החוק שממנו נעשה משה על ידי אלוהים, מה שהביא לשינוי צורה לאחר שראה את אלוהים בפנים, במהלך החריטה השנייה של לוחות החוק בשמות ל"ד, זה היה מדי קשה לו, להצטרך לשנות את דרך התפקוד כדי להבטיח את כיבוש ארץ הקודש. אם אלוהים הראה לו את זה מראש הר נבו, במזרח הירדן, והוא הופיע עם אליהו לפטרוס, יעקב ויוחנן על ההר, במרקוס ט', הפיכתו של ישוע הופכת אכן לקשר בין שומר החוק. שהוא היה והגשמתו על ידי ישוע

אלוהים השתמש במשה על פי מאפייניו האישיים, מה שגרם לו להתחזק להוציא את כל העם ממצרים בציות ליהוה ה', אך לא היה מועיל לו לעשות צעד שבו היה מסתכן בכניסה לעומק, אי ציות לאלוהים ולכן האל הנצחי דאג לו בדרך אחרת. ייעודו של משה היה אפוא דומה לזה של הכנסייה, להקים את הבסיסים הטובים ביותר האפשריים, בתפקוד כמו במדבר, לאפשר לשבטים האחרים לחדד את התנהגותם כלפי האל, באמצעות כיבוש כנען זה. ייעודם של השבטים הראשונים היה חשוב בכך לא פחות מזה של השניים, שכן היו אלה בני גיל הלחימה, השייכים לשבטים הראשונים הללו, שתמכו בשני בהצבתם

כך רבים המדמיינים את עצמם מועלים בנס מהאדמה אל המשיח, מבלי לקחת בחשבון שההעלאה הזו של הכנסייה הייתה כבר עבור כל אחד מאלה שנמצאו במשיח מאז הצליבה, שאף אחד מהם לא חווה מוות רוחני, כפי שישוע הבטיח בבריגנד על הצלב. אם במהלך מותו של הבבריגנד הזה, איש לא ראה אותו עולה כאילו בנס לאלוהים, סביר מאוד שזה יהיה אותו הדבר ביום נסיגת הכנסייה, שיעודה להתנגד להדרכת השטן לא יהיה צורך עוד, כי הוא עצמו יוסר. זה לא אומר שאלוהים לא כבר שם את התקווה לעליה זו בלבם של חלק, כי אלה שנקראו כמו משה, לא להיכנס ל"ארץ הקודש" על פני האדמה הזאת, מועילים בדיוק כמו אלה שנקראו להיכנס לכנען, אם לא ישמרו כמו במזרח הירדן, אלה שנקראו לעבור אותו.

זו הסיבה שחשוב להתעלם מכל הפרשנויות הפנטסטיות ולכל הפחות להיות עם רגליים על הקרקע, לאפשר לכולם חופשי לעקוב אחר תפיסת רוח הקודש בליבו ושהחופש הזה מוביל אותם לחיי נצח, תוך כבוד שלו שֶׁל הייעוד האלוהי על פני האדמה הזו. בייעוד זה, ההתאחדות המושלמת עם רוח הקודש, תגרום לכך שחלקם יורחקו בא-לוהים מהזמנים הקשים של הלידה, בעוד אלו שנקראו על ידי המשיח להישאר בכנסייה, שיעודם יהיה להביא עד האחרון לדעת כיצד כדי להתנגד אפוטרופסות השטן, יסכן להיחשף למה שאנו יכולים לקרוא בהתגלות יב פסוק יז: והדרקון כעס על האשה, והלך לעשות מלחמה עם שארית זרעה, השומרים את שושלת ה', ויש להם את עדות ישוע המשיח, זאת הכנסייה שלא "תוליד" בה טבעו של המשיח וללא ספק חלק מישראל.

זו גם הסיבה שכל אחד חייב לדעת להקשיב לרוח הקודש כדי להיות היכן שהוא צריך להיות, כי אלוהים לא שואל אף אחד מעבר ליכולותיו. האחד, שמצד שני, בטח בהנחותיו וביריבותיו יותר מאשר ברוח הקודש, בתקוות מתעתעות של ניצולים חסרי רסן, לא בהכרח יישמר או יועלה כפי שהוא מקווה, אלא כפי שׁוֹדֵד היה על הצלב .

אם אף אחד לא צריך לפחד, כולם צריכים לשאוף לדברים הטובים ביותר, והיום הדברים הטובים ביותר הם לעבוד לכנסיית פילדלפיה, שתראה את עצמה מסוגלת לבצע את מה שישוע לא הייתה לו זכות לעשות כמו שישו סובל כזה, כמו למשל. להביא את יהודה איש קריות או נקדימון לחיבור אמיתי עם רוח הקודש של אלוהים.

זו גם הסיבה, שגם הזמנים הנוכחיים של שינוי ה"היגיון" מופלאים ומרגשים, שכל אבותינו באמונה היו רוצים לחזות בהם, עלינו לזכור שהם יהיו זמנים קשים במיוחד ולהכין את עצמנו לקראתם. . אם לפני הימים האלה אהבתם של המספר הגדול ביותר תתקרר, זה לא בהכרח יהיה הדימוי שיהיו לרבים על עצמם, על משפחתם או על החברה שלהם, כי הם יתבלבלו בין אהבתם האגוצנטרית לאהבה אלוהית ושהם היה רוצה לחלוק את זה עם כמה שיותר אנשים.

ישוע רוצה להפוך אותנו למשתתפים בתהילתו, אבל עדיין הכרחי שכל אחד יחווה את עצמו ללא משוא פנים או פרוטקציוניזם אינדיבידואלי או קולקטיבי, כי אנחנו כבר לא נקראים להיות טובים יותר כמו בעולם הישן תחת אפוטרופסות, אלא להתקדם לקראת השלמות של העולם החדש שנפתח בפנינו בישוע המשיח.

אם ביום של העולם החדש הזה, ללא ספק, כולם יראו את ליבם משתנה על ידי רוח הקודש ושכל עובר אנושי לא יזכה עוד בהיגיון הישן תחת אפוטרופסות, יישארו דברים קשים שאפשר להתגבר עליהם. זו הסיבה שהעולם שלנו היום חייב לדעת להיפתח לניהול על ידי אהבה, מבלי להתרחק מדבר ה', כדי שיוכל להפוך יום אחד לעולם שבו רק האהבה תישאר

זו גם הסיבה שעלינו להסתכל אל ישראל אם ברצוננו לדעת באילו זמנים אנו נמצאים, כי אם מאז חג השבועות הראשון הכנסייה שימשה להוציא ממצרים את כל העם הקשור למשיח שהוא מכלול הכנסייה, ומוביל אותה לאורך כמעט 2,000 שנות המדבר הללו, מאז 1948 ושיקום ישראל, קריאתה של הכנסייה השתנתה. בשיקומו כמו במזרח הירדן, הוא מוצב היום על ערכי כנען של אתמול, עם רוח הקודש כמורת דרך מהלב. לכן נקרא הפעם לשמש בסיס למי ששליחותם להיכנס לכנען ולכבוש את האהבה האלוהית שגם היא חיונית לה, לצאת מחסותו של השטן, אך בלתי נגישה ללא חלק זה של החברה, שכן הוא יוצר איתו את כל הכנסייה, כפי שהוא יוצר עם הבעל עבור האישה בזוג. זה לא שהכנסייה נמצאת בנחיתות זו מהחלק הזה של החברה, אלא בגלל שכמו האישה לגבר או ישראל לאומות, היא נשמרת על ידי אלוהים, על הערכים הטובים ביותר של אופן התפקוד של המערכת הרגשית שלה, על ידי שליטה, שאליו היא מנסה להוסיף אהבה בהשפעת רוח הקודש. הייעוד האלוהי הזה מציב אותה כשומרת של המצוות האלוהיות, הכרחיות בדיוק כמו זו של לחזור לילד קטן, כדי לאפשר לישוע לתכנת מחדש את מה שכינינו "בקרת הורים", ושייעודו מופקד בידי האדם, כמו גם בחברה המשלימה לכנסייה

בכך סימנה מלחמת ששת הימים את תוקף הקמת מדינת ישראל על ידי האל הנצחי, על בסיס כנען של אתמול וקדמה למהפך העולמי של "שלום ואהבה" של 1967/68, אשר סימן את חציית הירדן על ידי האומות. מאז, האומות הנוצריות נקראו אפוא לשנות את דרך תפקודן על ידי שליטה במערכת הרגשית של כל אחת, לאמץ את זו של הילד הקטן, מבלי להתרחק מהמצוות האלוהיות. אם זה המקום שבו עיקר החיכוך, הרי זה משום ששם אנו מוצאים את תבוסת עי לאחר יריחו, וכן את כל הייסורים של כיבוש כנען, בהם עלינו להתמיד אם ברצוננו להגיע עד להפקה. "אשתו של ישו" שהמערכת הרגשית שלה תהיה בעלת אופי אלוהי כמו זה של ישוע

אם המשיח היה צריך להביס את השטן על ידי הגשמת החוק עד למוות פיזי על הצלב ולחלץ את האנושות מעבדות, כדי שהמשפט הקיים על ההיגיון הראשון ועל שומרו יתבצע, הכרחי שישוע בשמים היה מסוגל להעניק מינימום של בני אדם עם האהבה האלוהית שלו, במכלול המערכת הרגשית שלהם. אם על ידי מותו על הצלב בציות לאלוהים, ישוע הוכיח שהגנטיקה האנושית מסוגלת לציית מושלם לאדון האל, זה תלוי במי ששם את אמונתו בבן האלוהים, להוכיח היום שישוע מה- שמים, מסוגלת להעניק לאדם, לגברים ולנשים, שנולדו בחסות השטן, מערכת רגשית זהה לשלו, המתאימה לשחזור של בית המקדש בלב ושל ריבועו במוח

אם כיבוש הארץ הקדושה לא נעשה ביום אחד, כך גם עבודת הדיכוי של מה שכינינו "בקרת הורים" במוח, שכן זה מתקבל נוירון על ידי נוירון, הרגשה אחר הרגשה, להגיע יום אחד לשכתוב של הרוח הראשונית בערכה של רוח הקודש. אם לא השתמשנו במונחים "קדושת" כדי לתאר את מטרת העבודה שיש לעשות, הרי זה משום שמחיקת "בקרת הורים" זו שונה מהותית קדושת

הקידוש מופנה אל המבוגר כדי שיתקן את מעשיו על ידי שליטה טובה יותר במנה הרגשית שלו על התכנות שכבר בוצע ברגשותיו, כדי לא לייצר חטא, בעוד שמחיקת "בקרת הורים" היא מעבר ליכולתנו לפעול, אבל רק במשיח, אם נפתח את הדלתות לישו, כמו ילדים קטנים, כדי לא לחטוא יותר

ההבדל הזה בין קידוש לבין שכתוב הרוח, הוא שהביא את האדון האל לבודד מהכנסייה את אלו שנקראו להיות משלימים לה, בדיוק כפי שהוא השתמש בירדן כמחסום בין שני חלקי עמו. לפיכך הוא שומר כמו בגירוש את החלק המשלים לכנסייה, כך שבסיס ההתייחסות שהיא מהווה לא יושפע מדי, מהטעויות הבלתי נמנעות של אחרים במחקריהם ובקרבותיהם. יש הרבה אנשים בעולם שנמצאים בגירוש הזה ומבלי שהם מבינים זאת, משמשים את אלוהים כמו ילדים קטנים בחיפוש אחר אהבה אלוהית. אם חלקם מתרחקים מהמצוות האלוהיות, אחרים נשארים איתנים על הבסיסים האישיים שלהם קרובים פחות או יותר לרצון האלוהי ובזה כולנו מנסים פחות או יותר לגלות את מה שאיננו יודעים על אלוהים, אך לפעמים יש לנו תחושה של מאז הגיל הצעיר ביותר שלנו. מבלי לדעת זאת, כל זוג שעובד בחיפוש אחר אהבה אלוהית בישוע המשיח, הוא פוטנציאלי חלק מכנסיית פילדלפיה, על פי התגלות שְׁלוֹשָׁה, אם הם הובלו לשם על ידי אלוהים וכל אחד פועל במטרה ש"הכתר שלו "הופך להיות שלם ככל האפשר כבר על פני האדמה הזו. הראשון שיקבל את כל זה יהיה אולי הדיסקרטי ביותר עלי אדמות, במקומות הכי מבודדים ויבוא יום שבו התגשמות מקדש רוח הקודש בלב וריבועו במוח האדם, יפיק את נפילת השטן עלי אדמות, יבוא הפעם כמלאך אור, כמו בשם המשיח, אבל במערכת על ידי שליטה ולא על ידי אהבה

מה שחשוב אפוא הוא לא לדעת מה תהיה הדרך שבה תתרחש שובו של המשיח, שכולם חופשיים לדמיין בעצמו כי היא מגיעה, אלא להשתתף בה, יהיו הנסיבות אשר יהיו, תוך שמירה על נאמנות לאלוהים. התמדה בייעודו. לכן עדיף להסתכל על הנסיבות שכולנו נקראים להתגבר עליהן כדי שנוכל להתמיד עד הסוף, כי התחזית הרבות ממילא על האופן שבו תתרחש ביאת בן של האדם, לא פעם הם מחלקים אותנו

לא בהכרח מי שמשמש בייעוד, נוקשה כמו עץ האלון בדמותו של משה, הוא המסוגל ביותר להתנהג כמו הקנה ובזה עלינו לעשות את ההבדל בין כנסייה ל" כל הכנסייה". אם הכנסייה היא זו שאלוהים רוצה להשתמש בה כאישה כלפי הבעל בזוג, כל הכנסייה מייצגת את הזוג ברמה הקולקטיבית, כלומר הכנסייה והחלק בחברה המחויבים לאותם ערכים במשיח כמו זה. הייעוד של חלק זה בחברה הופך להיות של חיפוש אחר ניהול על ידי אהבה, על ערכי הכנסייה הזו, כפי שהיה המקרה של אלה שנקראו להיכנס לכנען, על הערכים של אלה שהתיישבו במזרח הירדן. הזוגות שנקראים לייעוד השני הזה מגורשים מהכנסייה כדי שלמאבקם לא תהיה השפעה על הערכים הבסיסיים של הייעוד הזה, אבל הם השניים שאלוהים רואה ככנסייה שלו ולא החלק היחיד בחברה שנקרא כשומר הערכים האלוהיים, חי בשימוש הטוב ביותר האפשרי של ההיגיון הראשוני. כאשר הכנסייה רואה את עצמה לבדה מחפשת את הרצון האלוהי, היא שוכחת בכך את החלק הזה של החברה המבקש ליישם את אהבתו של ישוע, על פי המצוות שהיא מטיפה ואשר רוח הקודש תומכת בהם בחיפושיה אחר אהבה אלוהית, במבט שיום אחד שניהם עשויים להרוויח מזה, כמו שהבעל עושה לאישה

התרגום שנעשה בדרך כלל לראות במילה "כנסייה" את כל הכנסיות, גורם להם להאמין שהם כבר ניחנים באהבה אלוהית, הודות לשליטה העצמית שלהם, שבה הכנסיות משתמשות ביעילות בתיקון הטוב ביותר האפשרי שלהם אהבה מרוכזת בעצמה. צעיף זה מתפיסתם את חוסר השלמות של ההרגשות המתבצע במוחם ברמת הרגשות והרוח על ידי ההיגיון הגשמי ומשאיר להם את התקווה היחידה לקבל את שכתוב הרוח וההרגשות מלבד בגן עדן. אם לאלה שלעולם לא יקראו על ידי אלוהים להיכנס לכנען של היום על פני האדמה הזו, פרשנות זו נכונה לחלוטין, היא מצהירה עבור רבים את קריאתו של המשיח ליצור "כלת המשיח" כבר על פני האדמה הזו ולבלבל הכנסייה והרעיה. הבלבול הזה מוביל אותם לכפות על אחרים את אופן התפקוד שלהם שימושי לייעודם, בעוד שהייעוד של אחרים הוא הפוך משלהם, על מנת להיות משלים להם באהבה אלוהית, כך שישוע לא צריך עוד לכסות את הטבע המקורי של אף אחד מהם.

הם הבלבול הללו שהובילו את העם הגאול למלחמה נגד העם הנבחר, שכן הם הוצבו על ידי אלוהים כשומרי עדות המעבר עלי אדמות של האל הנצחי, תוך שימוש מיטבי בהיגיון הישן. ההגשמה שכתוב הרגשות והרוח במוח, שעדיין לא הושלם כפי שיהיה עם אשת המשיח, שמערכת הרגש שלה תהיה זהה לזו של המשיח, נאלץ אפוא האל הנצחי לתמוך בישראל כנגד כל הסיכויים. רק הטבע האלוהי האמיתי של ישו יכול להוות השלמה לישראל כדי לפתוח בפני האנושות את היציאה מחסות השטן ולא את זה שהכנסייה ניסתה לכפות עליה בקואליציה עם המונרכיות או הדיקטטורות לפי הזמן