אוקראינה

גילויים על הדמוקרטיות שלנו

פרק 9

התפתחות המערכת הרגשית האנושית לאורך הדורות

9 – 2 מאיפה אנחנו באים?

לסיכום מה שראינו זה עתה במהלך הקריאה שלנו, ועם התוספת הקטנה שרק רפרפנו, נראה הוגן לומר שזה בגלל בנאליות שפורשה בצורה לא נכונה, שחלק גדול מהאנושות התבלבל בין האבולוציה של המערכת הרגשית לזו של הגנטיקה, וכי בני אדם רבים פנו עורף לאל הנצחי. חוסר בידול זה יצר אמביוולנטיות מסוימת עם התורה הנוצרית הקדומה, שלא הצליחה להפריד בין מה שאלוהים הציב בנו באמצעות גנטיקה לבין הבסיס הרוחני האבולוציוני שיצר את המערכת הרגשית שלנו. הבסיס הרוחני הזה הוא שמגדיר את טבעה של מערכת רגשית זו, החיוני ליצירת פעולות המותאמות להקשר שנחווה בגנטיקה זו, ורבים היו אלה שמעולם לא התאוששו ממנו בדמוקרטיות שלנו, בין אם הם משרתים של אלוהים או הדיוטות פשוטות. כיום, זה מוביל את הדורות החדשים או לנקוט עמדה אלילית למען אלוהים, עם כל ההפרזות הנלוות לכך, או להילחם בקיומו באמצעות אותן הפרזות, או להטמיע את כל הדתות זו עם זו, דרך הומניזם, סובלני פחות או יותר, מבלי לתפוס את עצם מהותו של אלוהים, שהיא רוח הקודש

אם כך הדבר, אין זה משום שהדורות החדשים גרועים מאלה שקדמו להם, אלא משום שהם עצמם נמצאים בחיפוש אחר הבנת האלוהי שבכל אחד מהם, ללא כל מאורה אמינה ומובנת בעיניהם, ביחס לאבולוציה שהציע אלוהים לאדם. הדורות החדשים האלה נופלים אז לכל המלכודות שעוברות הן על ידי הרשתות החברתיות והן על ידי פונדמנטליזם דכאני, כדי להשיג עליונות אנושית שתאפשר להם לשלוט טוב יותר בהקשר החיים שלהם ותאפשר להם להבטיח את הישרדותם שלהם ובסופו של דבר של צאצאיהם. הדבר מודגש על ידי רצונו הטוב של כל אחד לעשות שימוש טוב בהנחות היסוד שלו, ואילו כיום האל הנצחי רוצה להעניק לאדם את טבעו האלוהי, שאליו איש אינו יכול לגשת בעצמו, כדי להביא חיים בשפע לכל אחד ואחד, באיזון האמיתי והצודק של דבר אלוהים

כולנו צאצאים של אדם וחוה, ולכולנו יש אותו מוצא, אבל לאן אנחנו הולכים תלוי בבחירה שלנו. או שאנו משביעים את רצון יהוה אלוהים בישוע המשיח, שניחנו ברוח הקודש כדי להתקדם לעבר טבעו האלוהי, או שאנחנו מוצאים חן בעיני האנטיכריסט, מתוך הנחה שאנו יכולים להשיג תוצאה טובה יותר מאדם וחוה, עם אותו ציוד לא מתאים. לאחר מכן אנו משתמשים מערכת הדיכוי הישנה שלה כדי לגרום לחלק האלוהי שהוא הגנטיקה שלנו להתקיים בדו-קיום עם החלק החייתי שבכל זאת נועד להיעלם, למרות שהוא עדיין שוכן בחלק פחות או יותר מוחלט של המערכת הרגשית שלנו. מרצון או שלא מרצון, אנו מוחצים את אלה שאנו קשורים אליהם יותר מכל, כך טוב יותר כדי להגן עליהם מפני אלה שאנו פוחדים מהם ומפני כל מה שקשור אליהם

בכך, בין אם נטבלנו ברוח הקודש ובין אם לאו, אנו ממשיכים לנהל כמיטב יכולתנו את החלק הנותר של המערכת הרגשית שלנו, שנוצר על ידי הבסיס הרוחני החייתי מבלי שנוכל להימלט מחסותו של השטן אלא באמצעות ה"כיסוי" שמציעה עבודתו של ישוע על הצלב

אם זה היה הממד המושלם שהוצע בעבר, כדי להתנגד אפוטרופסות זו, אלוהים רוצה כעת שנצא ממנו לחלוטין, לא רק מכוסה על ידי עבודתו של המשיח על הצלב, אלא נתחדש בממד הכלה

זו הסיבה שחשוב לדעת מאיפה האנושות באה, כדי לא להילחם באלוהים בעצמנו, בטענה שכבר יש לנו את מה שאלוהים רוצה להציע לאנושות, לאפשר לנו כניסה

לטבע האלוהי

שלב 1 – טרום אדם וחוה הומו ספיינס ו"מערכת הטובה של הדחקה מול החייתית" שלו

כדי להוביל להקת כלבים, בשימוש שאנו רוצים לעשות בהם, איננו יורדים על ארבע כדי לנשוך את הסוררים ביותר, אבל אם נאלף את כולם, נשתמש בדומיננטי ביותר ביניהם כדי להוביל את האחרים, לפי מערכת הדיכוי שלהם. זהו הדימוי של האפוטרופסות הרוחנית בה השתמש האל הנצחי, בוראנו, כלפי ההומו סאפיינס בטבעו החייתי לחלוטין. זו הסיבה שבמהלך תקופה זו של כמה מאות אלפי שנים, שקדמה לתקופת אדם וחוה, המערכת הרגשית של הומו סאפיינס עדיין חייתית, לא קיבלה השפעה רוחנית ישירה מהנוכחות האלוהית, אלא רק את זו של "המלאך" שנקרא לוציפר, שמונה על ידי אלוהים כאפוטרופוס רוחני של הדחקה על אחרים

ההתקדמות הטובה הזו של הטבע החיתי עלי אדמות נמשכה עד לרגע שבו המערכת הרגשית של ההומו סאפיינס הזה הצליחה בעצמה להתעלות על זו של השומר הרוחני שלה, דרך רגישותה המתהווה לרוח הקודש, בלתי נגישה לשומר זה בעמדתו של מלאך, בא מאותו טבע כמו הומו סאפיינס, שכן כבר בשמים

כדי לא לאבד את מה שנחשב בעיניו כזכויות נצחיות על ההומו סאפיינס, הוא השפיע עליהם בתפקוד דכאני בשם האל, זה כלפי זה, באמצעות ההיגיון הפשוט שתחת פיקוחו הם ניחנו, כאשר אלוהים רצה לתקשר. להם ה"היגיון" של רוח הקודש, המאפשר להם כבוד מרצון לגנטיקה שלהם, במקום התפיסה הפשוטה המתהווה של רוח הקודש שבהם. זו הסיבה שאלוהים כינה את ההומו סאפיינס הזה "אדם", מכיוון שהוא נוצר בצלם אלוהים המתהווה בו, בניגוד ללוציפר שלקח את שמו של השטן, השקרן

אלוהים הפתיע אז את השטן, ובמקום להשתמש באלה השולטים ביותר על פני אחרים, הוא השתמש באלה הרגישים ביותר לרוח הקודש, כדי ליצור את האבולוציה של המערכת הרגשית של בעלי החיים, לקראת זו של הטבע האלוהי, שאנו עדים לה, בדמוקרטיות שלנו

הדמוניזציה המוגזמת של המלאך הנופל הזה, או הלעג המוענק לו לפעמים, מחזקת את הנחות היסוד של כולם לגבי היותו נעלה עליו, בעוד שהעליונות הזו קיימת רק במידה שבה אנו מוצאים את עצמנו במשיח. זו גם הסיבה לכך שמצבים בינלאומיים נוכחיים נמצאים שם כדי לעורר את הבהירות שלנו, על הצורך במערכת רגשית יעילה יותר, שנעשתה בצלמו של ישוע, על ידי רוח הקודש שלו, ושבני האדם כבר יהיו ניחנים בטבעו האלוהי בשעה לידתו, במהלך המילניום, יומו השביעי של אלוהים

שלב 2 – ההיריון של האנושות במהלך הברית הישנה

אם נשווה את תפיסת רוח הקודש על ידי האדם עם בריאת גופו, נמצא את החלק הראשון של הברית הישנה, המתאים למצב העוברית, ואת החלק השני למצב העובר, לאחר יציאתו ממצרים וחלוקת התורה על ידי משה

כדי להפוך את האדם אנושי העתידי למנצח על ההקשר החיצוני שהוא יפגוש לאחר הלידה, העובר תופס זאת רק באמצעות פרשנות מעורפלת של המערכת הרגשית המתהווה שלו, וכך היה גם לגבי תפיסת רוח הקודש לאורך הברית הישנה. במשך כל התקופה הזו, של כארבעת אלפים שנה, בני האדם היו מסוגלים לתפוס ולפרש את ממד רוח הקודש רק באופן שהיה חיצוני לאינסטינקטים הראשוניים שלהם, מכיוון שהפונקציונליות, שהיא חיונית לניהול עצמי תקין של התודעה, נעדרה מהבנייה הרגשית שלהם. תפיסה זו הייתה אפוא מוחשית רק באופן קלוש מאוד לרגישים ביותר, כך שהניתוחים שלהם יכלו לסנתז אותה עם ניסיונם ולהנחות את הפחות רגישים לתפיסה זו בכיוון הנכון

אם, באמצעות אדם וחוה, בני האדם לא מצייתים לאלוהים מתוך בורות, למרות שהם נושאים באחריות למעשיהם, האשם האמיתי הוא זה שהסית אותם לעשות זאת. הוא ידע שההיגיון שעליו הציב אותו אלוהים, כשומר על האינסטינקטים של ההומו ספיינס בלבד, ישלול מבני האדם את הפונקציונליות החיונית ביותר לידע של טוב ורע, המוגדרת על ידי התודעה שאלוהים מציב בגנים של כל אדם

זו הסיבה שאחרי שבחר בעם העברי, שללא ספק היה המסוגל ביותר לשמר את העדות שחיה בנוכחותו הקרובה של האל הנצחי, בוראנו התגלה לבני האדם באמצעות העם הזה, דרך מצבים על-טבעיים בעיניו. אלה אפשרו לפתוח את הבנתם, לסינתזה הטובה של היתרונות של קיום ההנחיות והמצוות, שהנחו את בני האדם בתורה תחזיות של מה שהם הולכים לחוות ושאנו מוצאים באישורים רוחניים גם היום

אחת בתורה תחזיות הבוטים ביותר, היה ללא ספק ההגנה שאלוהים נתן לעמו, כדי להושיע אותם מהמלאך המשמיד, כאשר הם יצאו מעבדות במצרים, אשר בישרה את ניצחונו של ישוע על הצלב, על המלאך שנפל, ששמו השטן

אם עבור עם זה הייתה תקופה ארוכה במדבר, היא שירתה את חלוקת התורה האלוהית שניתנה על ידי אלוהים למשה, כדי שכל אחד יוכל ללמוד להשתמש בשליטה עצמית כדי לשלוט במערכת הרגשית שלו בצורה טובה, ולייצר פעולות התואמות ככל האפשר את מצפונו בגנים שלו

מדור לדור, בני האדם נאלצו ללמוד לשלוט במה שהמערכת, שעדיין שייכת לממלכת החיות, יצרה בהם רגשית, עם כל טעויות התיקון הקשורות בה, החל מעבודת האלילים של מי שנחשבים לגדולים ביותר, שהועלו לדרגת מלכים במקום ה', כדי למשול בהם. הברית הישנה כולה אפוא למערכת הרגשית האנושית מודעות להשפעת הנוכחות האלוהית, שהעובר, זכר או נקבה, תמיד תופס באופן שונה זה מזה ברחם האם, כך שסכום תכונותיהם האינדיבידואליות מאפשר להם להבטיח את הגנתם העצמית על פי מצוות האל, להתגבר על סביבתם

ברצונם הטוב מדי לשרת את אלוהים, או בחוסר הבנתם את הרצון האלוהי, חלקם, יומרניים יותר מאחרים בשירות אלוהים היטב, הרשו לעצמם להיות מושפעים מהשטן להעניק לעצמו את זכויות החיים והמוות בשם אלוהים על פני זולתם, אך בכך הוא עשה עבודה שרימתה אותו. אם הוא ניצל לרעה את חזקת הידע הדתי של הסנהדרין כדי שישוע ייצלב על הצלב, הוא למעשה חתם על צו המוות הרוחני שלו, הודות לציות לאלוהים עד המוות על הצלב, של מי שנולד בעצמו מרוח הקודש מרחם אמא שלו

 האל הנצחי הקים אותו מן המתים כמבשר על מה שהוא מציע לנו מבחינה רוחנית באמצעות "לידה חדשה" בטבעו האלוהי ברמת הלב, , המדגיש גם את מה שמצפה לנו, אם נעניק לעצמנו את אותן זכויות כמו הסנהדרין, בייחוסים השמורים למלאך שנפל זה. מבחינה זו לכל אחד יש היום את כל היכולות האנליטיות, אם הוא מעניק לעצמו את אותה זכות דיכוי חייתית, על נשאים של אותה גנטיקה כמוהם. זכויות דיכוי אלה אינן נמצאות רק ברמה הפיזית, שכן הן מתחילות בגינוי של אלה שמעשיהם ומניעיהם נראים לנו מגונים בעיני אלוהים, מבלי להפוך אי פעם לעורכי דין, כפי שישוע מבקש

כך הביא יהוה אלוהים לאנושות הן את דוגמת החובה והן את הדרך לטבעו האלוהי

שלב 3 – ילדות האנושות והברית החדשה, עד לשיקום מדינת ישראל בשנת 1948

שוב, ניתן לחלק את כל התקופה הזו לשני שלבים, שבמהלכם אנו מוצאים את תקופת הינקות והילדות לפני גיל ההתבגרות

ברמה הציוויליזציונית, אנו יכולים להחשיב תקופות אלה כבעלות משך שווה פחות או יותר, כאלף שנים, בהתחשב בירידה המקסימלית בתפיסת רוח הקודש לטובת עבודת אלילים, בירידה לגיהינום בללכוד פחות או יותר את כל האוכלוסיות הנוצריות. בסוף תקופה זו, אנטיכריסטים הגיחו מכמה מהציוויליזציות הללו, כשהם מטיפים לטבע ולרצון האלוהי, דרך הצורה המדכאת היחידה של המלאך שנפל זה, באמצעות דרך הדיכוי היחידה של המלאך שנפל הזה, בעוד שאחרים העניקו את הלידה האלוהית לאלה שהם הציבו מעליהם כדי למשול בהם. עובדי האלילים ביותר בין תנועות התקופה הרחיקו לכת והעניקו להם "טבע" אלוהי, כאילו אינם מסוגלים לחטוא. תקופה זו קדמה לעלייה ההדרגתית, לעבר איזון מובל פחות או יותר של אלוהים בישוע המשיח, בהתאם לעמים הנחשבים ולתפיסת רוח הקודש על ידי הישרים ביותר שבהם

ההבדל המהותי היה שמשרתו הכנה של אלוהים בישוע המשיח היה מסוגל לקבל את טבילת רוח הקודש ב"ליבו" כמבוגר, ולמלא, כלפי שאר האוכלוסייה, את התפקיד שמילאו ארון הברית, לעם העברי. משרתים אלה היו אפוא, מחוץ לאפוטרופסות של השטן, על ידי "הכיסוי" של ישוע, מה שהביא להם עיצוב הרבה יותר מדויק של הרצון דרך מ"לבם", אם היושרה של הרגע שלהם הייתה לשרת את אלוהים בישוע - המשיח ולא הם עצמם. כתוצאה מכך, הדיוט היה מסוגל לקחת בחשבון את רוח הקודש, בעיקר באמצעות לימודו בילדותו, כדי להיות מסוגל לפעול בבגרותו, על פי תורתו. זה יצר קונצנזוס חברתי/דתי, שגרם לחברות מסוימות להתפתח יותר מאחרות, לקראת תפיסה וציות לרוח הקודש, שמהם המבנים האליליים ביותר של מה שעל פני האדמה ייצג את אלוהים בעיניהם היו מנותקים כמעט לחלוטין

השפעתה של רוח הקודש על האומות הפחות עובדות אלילים גרמה להן להתקדם לעבר שאיפה להוגנות כלפי כולם, בעוד שהאלילים ביותר נלכדו יותר ויותר במערכת הדיכוי של השטן, כדי שיוכל להשתמש בהן יום אחד כדי להרוס את החברה הדמוקרטית, שעבורה ישוע פעל במשך עשרים מאות שנה

זה היה לו קל יותר, מפני שבעוד שהמערכת הרגשית של משרתי אלוהים בכנסייה התחדשה בדרך כלל בטבע האלוהי ברמת ה"לב", המוח וההרגשות, של המוח שלהם עדיין היו רק את המדבר של אהבה אלוהית, שהמוח הגולגולתי שלהם למד לתקן לפעמים, לשלמות לכאורה, בעוד שאחרים רק דימו זאת. זה לא תמיד היה המקרה בגלל המוטיבציות הרעות שלהם, אלא בגלל התקופה שבה הם חיו ובמהלכו ההישגים הקולקטיביים עדיין לא אפשרו שכתוב של רגשות ורוּחַ נפש, כפי שקורה היום

ה השאיר הרבה מקום לפרשנויות שגויות של הרצון האלוהי, באמצעות מערכת רגשית המבוססת על אהבה מרוכזת בעצמה, שתמיד יש לשלוט בה כדי להשיג פעולות הנחשבות על פי אלוהים. בני האדם המובנים בצורה רגשית בצורה הטובה ביותר על פי הכללים האלוהיים יכלו לחוות זאת כהגשמה אישית של הרצון הזה, שהיה עליהם לכפות על חבריהם הבורים, באמצעות תיווך של החזקים ביותר, אבל זה לא היה המקרה לעתים קרובות עבור אנשים אומללים, שלפעמים זכו ליחס רע בשם האל, על ידי אנשים דתיים לא יותר צודקים מאשר הסנהדרין כלפי ישו, או הצארים כלפי עמם

האיזון שהושג באופן קולקטיבי נותר רעוע, שכן הוא היה תוצאה של אהבה אגוצנטרית שתוקנה כמיטב יכולתה, אך הייתה לו הזכות לחולל את שיקומו של עם ישראל. לא עוד על ערכיהם של העברים ממזרח לירדן, אלא על ערך זהה לזה שהושג בכנען, ששימש בסיס לניצחונו של ישוע על הצלב

שלא כמו הברית הישנה, הברית החדשה אפשרה למערכת הרגשית האנושית להתקדם באופן משמעותי עד 1948, מכיוון שבני אדם מסוימים, שנולדו קודם לכן תחת ח אפוטרופסות של השטן, היו מסוגלים לקבל את הממד האלוהי של רוח הקודש ברמת "הלב". לאורך מאות השנים, רגישות זו, שנחוותה באופן פנימי ברמת המערכת הרגשית, של בני האדם הישרים ביותר, אפשרה לשפר משמעותית את התיקון שיבוצע על ידי מינון רגשי. זה הוליד פעולות עם דימוי מדויק יותר של הרצון האלוהי, שאפשרו לתקשר אותו לחלק גדול מהאנושות

היא תואמת את ההגשמה הרוחנית של אנושיות זו של מה שנגרם על ידי התהליך יציאתם של העברים מן המדבר, תחת הנהגתו של משה במהלך הברית הישנה

שלב 4 - גיל ההתבגרות של האנושות, 1948 עד 1968

אם הטרום גיל ההתבגרות היא תקופה לפני גיל ההתבגרות, שבמהלכה מתחיל טרום גיל ההתבגרות לפקפק בתוקפה של הלמידה שלו בילדות, הדבר היה נכון גם לגבי האנושות. בדמוקרטיות, הוא נולד אז מודעות לעוול שנוצר על ידי הקונצנזוס החברתי/דתי, אם כי אלה זכו לכבוד רב למדי על ידי הדור הראשון לאחר שיקום ישראל

תקופת מעבר זו מתאימה להקמת שני השבטים וחצי ממזרח לירדן על ידי משה, על חלק מממלכת ירדן הנוכחית, ולכן אפשרה לגבש באותה מידה את ערכי כנען של אתמול, שהביאו הכנסייה, כתקומה של ישראל על אותם ערכים דמוקרטיים. הגברים בגיל הלחימה, שהשבטים הללו הביאו לתמיכה באלה שצריכים להתקדם לקראת הקדושה בכנען, שימשו בדרך זו את התמיכה בערכים שמספקת הכנסייה, שעל החברות הדמוקרטיות שלנו לשמר היום. למרות שינוי אופן פעולתם בכיבוש כנען שלהם, המהווה אהבה אלוהית

בדיוק כפי שכאשר העם העברי עזב את המדבר, הרגש הקולקטיבי לא התפתח בתקופה זו ונשאר מדבר של אהבה אלוהית שתוקנה במקרה הטוב על ידי מינון רגשי של כל אחד מהם, מונחית על ידי רוח הקודש מ"לבם" של משרתי אלוהים הישרים ביותר

סופה של תקופה זו היא ללא ספק התופעה הבולטת ביותר במישור הדורי, שכן היא הסתיימה, במה שהופיע כבר אז, כאישור ה' לשיקום ישראל, דרך מלחמת ששת הימים. אנו מוצאים שם את אותו אישור אלוהי, כמו בכיבוש יריחו לאחר חציית הירדן על ידי העברים, שבאמצעותו האל הנצחי המחיש לעמו, את החשיבות הבסיסית של להישאר באופן אינדיבידואלי ביחס למצוותיו של האל הנצחי, כדי לשמור על תמיכתו באופן קולקטיבי

אם מלחמת ששת הימים סימנה אפוא יריחו חדשה, היא סימנה בראש ובראשונה את האוריינטציה לסוג חדש של לחימה, באמצעות הצורך בסילוק הטעות האישית, הנחוצה לתוצאה קולקטיבית טובה. אם במהלך הברית הישנה, דוגמה זו נקבעה באופן פיזי על ידי חיסול האדם המחולל את הטעות, היא בישרה את התוצאה הרוחנית שכל אחד יצטרך להשיג במבצרים שלו הבנויים ברוחניות חייתית, כדי להיות מוצא להורג בעזרת אלוהים בשלב הבא

מבחינה זו, התופעה העולמית של 1967 ו-1968 שבאו בעקבותיה, ללא כל השפעה אנושית ישירה ככוח המניע שלה, נמצאת שם כדי להראות היום עד כמה האל הנצחי היה המתאם שלה, גם אם אויב נשמותינו ינסה להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו כדי להכפיש את עבודת הציוויליזציה שרכש ישוע על הצלב. אם, מאז, תנועה עולמית זו נתפסה לעתים קרובות כניוון דורי, שנוצר רק על ידי אויב נשמותינו, אין להכחיש שהיא התאימה למה שהפך הכרחי בשלב הבא, אם נדע להסתכל עליה באופן שתיארנו אותה

מכיוון שהאדם עשה את כל חלקו, למרות המדבר של האהבה האלוהית, באלמנטים שנותנים פקודות לפעול מתוך המוח הגולגולתי שלו, ישוע, מהשמיים, יוכל להביא לאלה שנשארו נאמנים לו, את החלק של הטבע האלוהי חסר מהמערכת הרגשית שלו, כדי להפוך אותה למשולבת עוד יותר. עם זאת, לא ניתן היה לעשות זאת ללא שינוי באופן שבו כל אדם תפקד את המערכת הרגשית שלו, ולכן הלמידה לא לשלוט בה יותר בדרך הישנה, כדי להיות מסוגל לנהל על פי אלוהים את מה שהוא עצמו הולך להביא בטבע שלו לאדם

האל הנצחי הוביל עד אז את בני האדם לעשות את חלקם במלואם, באמצעות הסכמה חברתית/דתית, על מנת להתנגד לשטן, והסרת הקונצנזוס הזה בדמוקרטיות מציעה כעת לכולם את ההזדמנות להתגבר על טבעה של האפוטרופסות הזו, בעזרת של ישו, הן ב"ליבו" והן בגן עדן, על מנת לפעול להשגת כתר רוח הקודש, שהובטח לכנסיית פילדלפיה, בהתגלות שלוש