השלום במשיח

פרק 1

חרב רוח הקודש של אלוהים

"אל תחשבו שבאתי להביא שלום על פני האדמה; לא באתי להביא שלום, אלא את החרב."

אם כולם מכירים את דברי ישוע האלה, האם זה שטויות לחפש שלום במשיח על פני האדמה

בהתאם לתקופות ולמצבים הרוחניים שאנו בוחנים, אנו עשויים לענות בחיוב, אפילו בדרגה הראשונה של פירוש החרב, בעוד שאם נכניס בו את הפירוש של "חרב אהבת רוח הקודש", הוא הופך לשקרי במאה אחוז

לכן אין זו כפירה לצפות שיום אחד השלום הזה יכונן במשיח על פני האדמה הזו, אלא כפירה תהיה להאמין שהיום הזה כבר הגיע באופן קולקטיבי, או להאמין שהוא לעולם לא יהיה כך

מכיוון שיום הוא כמו אלף שנים ואלף שנים כמו יום, רוב הבלבול הנוכחי שלנו לגבי השגת השלום הזה על פני האדמה טמון בהשוואת שיקום עם ישראל כתחילת היום השביעי של אלוהים עבור האנושות, בעוד שאנו עדיין רק בסוף היום השישי. יש כאן הבדל מהותי, כי ביום השישי הזה, האדם עדיין נמצא בתיקון הטוב ביותר האפשרי כלפי הטבע האלוהי, של מערכת רגשית, שבסיסה הוא עדיין בעל חיים, ואילו ביום השביעי, הבסיס, המייצר מערכת רגשית זו באדם, יהפוך לטבע אלוהי מרגע יצירתה

על מנת שהמעבר מ טבע אחד למשנהו יתרחש ברמה הקולקטיבית, בדיוק כפי שהגשמת התורה, על ידי ישוע על הצלב, הייתה הכרחית כדי להוציא את האדם מהשגחתו של השטן, תחת כיסויו של ישו בגן עדן, את ההגשמה האינדיבידואלית של הסרתו המוחלטת של כיסוי זה, על ידי חידוש הטבע האלוהי, של המערכת הרגשית של האדם שנולד קודם לכן תחת אפוטרופסות של השטן, הוא הכרחי באותה מידה

בסוף היום השישי הזה, המלכודת היא להאמין שהתפתחות המערכת הרגשית שלנו כבר מאפשרת לנו לנהל כראוי את התודעה שלנו, בין אם אנו ניחנים ברוח הקודש ב"לב" ובין אם לאו. אם ישוע מילא הכל "למעננו", עדיין לא מילאנו הכל: "איתו"

ההגשמה המוחלטת של הטבע האלוהי הזה על האדם היא ללא ספק אחד הדברים שישוע כינה כגדולים יותר מאלה שהוא לא יכול היה להגשים בעצמו, כ"משיח הסובל". הוא נולד מרוח הקודש מרחמה של מרים, אמו, ומעולם לא נאלץ לעזוב את האפוטרופסות של השטן, אלא רק להתנגד לו. זה ההבדל עם ההגשמה השני הזה, מכיוון שאם הכל כבר עומד לרשותנו, בארץ ובשמיים, המטרה האלוהית היא להוביל את האדם להתגבר על הטבע החייתי המקורי, הדורש לפני אלוהים, או את האפוטרופוס המדכא הזה, או את ה"כיסוי" של עבודתו של ישוע על הצלב. הרוחניות של האפוטרופוס המדכא משתמשת בפחד מפני סנקציה פיזית או מוסרית, באופן מדכא שיכול להגיע, אם אלוהים יאפשר, עד כדי מוות פיזי ורוחני כדי לשמור על האדם בכבוד לכאורה לדבר האלוהים. הרוחניות האלוהית, שלשטן אין גישה אליה, מאפשרת לבני האדם להיכנס לתהליך של עזיבת הטבע החייתי הזה מרצון, בחסות עבודתו של ישוע על הצלב ותמיכתו הרוחנית. שלושה שלבים גדולים יכולים לבוא אחד אחרי השני בישוע המשיח עבור כל אחד מהם: זה של סליחת חטאיו, זה של לשרת אותו טוב יותר, באמצעות טבילת רוח הקודש ב"לב", ולבסוף זה של עבודה כדי לקבל בהדרגה את טבעו האלוהי, על ידי כתיבה מחדש של החלק במוח שהיה עליו לכסות עד אז

להגשמה האישית הזו, של ההסרה ההדרגתית של כיסוי המשיח הזה, אלוהים גורם לכנסיית פילדלפיה, המתוארת בספר ההתגלות השלישי, לפעול כיום. זוהי היציאה האמיתית של האדם מהאפוטרופסות הדכאנית של השטן, לא רק על ידי עמידה תחת מעטה עבודתו של המשיח על הצלב, אלא על ידי רכישת טבעו האלוהי, הן בלב והן במוח

בדרך כלל באופן לא מודע הכנסייה הזו כבר קיבלה "כתר" על פני האדמה, אותו היא תצטרך להיזהר שלא לאבד. כתר זה יתחיל כפנינה מיקרוסקופית קטנה בנוירון הראשון של אלפי מוחות אנושיים הנוגעים בדבר, לפני שיעבור לשלב חצי כתר על חלקם, כדי להגיע יום אחד לשלמות ה "כתר", שיהווה את הטבע האלוהי בחלק של המערכת הרגשית שלו, השוכן במוחו

חלק זה של המוח אינו נגיש לאדם הבוגר, כדי לתקן את הנתונים שכבר תוכנתו, אבל הוא לא נגיש באותה מידה לישוע שבשמיים, אם האדם נאלץ להשתמש בתכנות זה, על פי הערכים המתקנים של המנה הרגשית שלו, בין אם זה נובע מלימוד דבר אלוהים על ידי רוח הקודש ובין אם לאו. על מנת שלכריסטוס תהיה זכות גישה לחלקים מתוכנתים אלה של המוח, למעשה הכרחי שמול העימות עם השימוש הבלתי צפוי במה שיוביל את המבוגר לחטא, הרצון החופשי של המבוגר יסרב לפעולה שכבר תוכנתה במוחו על ידי הטבע הגשמי תחת אפוטרופסות, ולפני שהוא יפעל, הוא יקרא לישוע להביא לו גישה נכונה.  "שהוא לא יודע"

דווקא שברירי השניה המעטים שלפני הגישה הרעה האפשרית של המבוגר הם המכריעים. זו גם הסיבה שהתוצאה הטובה טמונה לא רק בקשר של האדם עם רוח הקודש שבו, בכל עת, בכל מקום ובכל הנסיבות, בכנות ובאמת של הילד הקטן שאינו "יודע"; אלא גם בהקשר הציוויליזציוני שיכול לספק לו את האפשרות

מה שמערער את היציבות של הרוב כיום הוא חוסר ההבנה של הצורך לשנות את האופן שבו פועלת המערכת הרגשית, בין המערכת החייתית לזו האלוהית. כשם שהתכנות המבוצע במוח על ידי הטבע ה"חייתי" המגן על עצמו חייב להישאר נשלט רגשית על ידי האדם הנוגע בדבר, כדי להביא לתיקון פחות או יותר סטריאוטיפי כלפי אהבת לרעך, חשוב במיוחד שהתכנות האלוהי ממילא במוח לא יתוקן עוד, על מנת להישאר בעל טבע אלוהי. טבע זה הוא שמביא הן שפע של חיים והן כבוד לחוק, שכן הוא מגיב רגשית לכל הקריטריונים הגנטיים האישיים

על מנת שבני האדם ירכשו את טבעם האלוהי, אלוהים בישוע המשיח פתח את הדלתות להקשר ציוויליזציוני זה, באמצעות מה שאנו מכנים אפקט "השפעת השנים שישים ושבע וששים ושמונה". אם ההקשר הזה שנוי במחלוקת כל כך כיום על ידי שש מתוך שבע הכנסיות המתוארות בספר ההתגלות, למרות שהוא היה תוצאה של מלחמת ששת הימים נגד ישראל, יריחו החדשה, הוא בכל זאת חיוני להתקדמות הכנסייה בפילדלפיה

תקופת המעבר שנבעה ממנה מביאה אפוא לשש הכנסיות האחרות אי-הבנה שנייה, עמוקה אף יותר מהראשונה. אם התוצאה הכוללת לכאורה אכן מביאה לאובדן ברור של ערכים שנרכשו בעבר, לכאורה כדי להצדיק את המערכת המדכאת, היא תואמת למעשה את ההזדמנות האישית לשכתב בטבע האלוהי, של החלק במוח

המייצר את כל צורות הפעולות באדם, שישוע נאלץ לכסות עד אז

שום למידה מגבילה אינה יכולה להעניק ערך אלוהי אמיתי לכל רגש שהאדם נתקל בו, בעוד ששום פעולה אינה יכולה להיווצר על ידי האדם מבלי שרגש הוא המקור שלה. זו הסיבה שכדי להביא לכולם את היכולת להיכנס לכנסייה הזו בפילדלפיה, ישוע לא רוצה לפעול מתוך דיכוי דתי. להיפך, הוא רוצה לספק את ההקשר הציוויליזציוני שמאפשר לכולם להתנהג כמו ילד קטן ש"לא יודע", מה  שמאפשר לו לתת סיבה לאמת המתוכנתת במוחו שלו, מבלי להיות מוקע על ידי החברה הסובבת, כדי שיוכל להשוות את התוצאה לזו של האמת האלוהית. לא כדי לכסות על חטא מכסה ישוע את החוטא בדמוקרטיות שלנו, כל עוד לחטא אין השפעה ישירה על אחרים. זה כדי שלכל אחד תהיה ההזדמנות לפנות אליו לפני שיעשה את החטא הזה וכדי שיום אחד, וכדי שיום אחד האדם הנוגע בדבר ייתן לו את הזכות לכתוב מחדש את החלק המתאים במערכת הרגשית שלו במוחו. זו המשמעות של "להיוולד מחדש", גם אם התהליך מתחיל עם הלידה החדשה בישוע המשיח, באמצעות הטבילה ברוח הקודש

עד כמה שזה נראה פרדוקסלי, גישה רוחנית זו אינה יכולה להתקיים בתוך ה"כנסייה המקומית", כישות המכוונת כל אחד לכיבוד החוק האלוהי, שכן הם מתבקשים "לדעת" כיצד  לנהוג בכבוד רב ככל האפשר לרצון האלוהי, כדי לשמש עדות חיה לדבר ה' שהם מכריזים.  בדיוק כמו ישראל. לכן זה תלוי בחברה הקשורה למשיח בדמוקרטיות הנוצריות שלנו כיום כדי לייצר את ההקשר ציוויליזציוני הנכון. אין זו שאלה עבור החברה הזו להוביל את כולם לשימוש טוב יותר במערכת הרגשית הישנה שלהם, בתפקיד השמור ל"כנסייה המקומית", אלא להביא לאלה שרוצים לכבד את הרצון האלוהי, מצב המאפשר לכל אחד אמת מוחלטת  בחופש ליישם את אמונתו כילד קטן שאינו יודע. עד כדי יצירת ההגשמה האלוהית הזו על האדם. זו התמונה שהשאירו המגורשים בבבל, שלא הרגישו את השריפה לאחר הכבשן ובנו מחדש את חומות ירושלים

בכך מתערב אויב הנפש שלנו בחוסר האמונה ובאי-ההבנות של רבים, כדי לגרום להם לחזור לקונצנזוס הישן, שהמלאך שנפל מכנה היום סדר עולמי חדש. בהתחשב בכך שתפקידו של כל קונצנזוס הוא רק להימנע מדיכויו ולא להביס אותו, הוא מנסה לפעול על הדמוקרטיות שלנו, כפי שניסה להניא את כלב ויהושע מלכבוש את ארץ כנען, לאחר תבוסת העי לאחר יריחו

אם זה היה המצב, חזרה זו לקונצנזוס חברתי דתי בדמוקרטיות שלנו הייתה מאלצת בני אדם להשתמש במוחם, באופן שנשלט, כדי לא להיכנס לאי ציות לחוק המקומי ולא עוד לאהבת  "כמו הילד הקטן שאינו יודע". זו הסיבה שהדרקון הגדול, הנחש הקדמון, המכונה השטן והשטן, בהתגלות י"ב, מנסה לאסור את ההקשר הציוויליזציוני הטוב הנחוץ ל"אישה, לכנסייה, לדמוקרטיה", אשר חייבת להביא לעולם את הבן הזכר אשר ירעה את הגויים בשבט ברזל, וכיוון שלא הצליח לעשות זאת, בגלל עבודתו של ישוע על הצלב, הוא כבר פנה נגד צאצאיו. הוא כבר פנה נגד צאצאיו. בעשותו כן, הוא מנסה לאסור  את הקניין המוחלט של הטבע האלוהי לאדם, כמו גם את הסנקציה שלו להיות כבול לאלף שנה

מאז 1967/1968, "כיסוי" המשיח השאיר את האנושות הנוצרית מחוץ לקונצנזוסים חברתיים דתיים קודמים, בין אם ברמה האישית של גבר/אישה, ובין אם באופן קולקטיבי, בין אם מדובר בזוג, הכנסייה המקומית ו חברה, בדמוקרטיות, ובין אם בין דמוקרטיות אלו לבין ישראל בעולם  

זה מה שמוביל לכל כך הרבה אי-הבנות הדדיות, מכיוון שכל אחת מהן כבר לא נשמרת בצורת תפקוד זהה, הנחוצה להשלמה שמטרתה רק לייצר פעולות מחוץ לזכויות הדיכוי של השטן, כמו בעבר, אלא רוחניות כדי להביס אותו. אז הכנסייה המקומית מביאה את החוק האלוהי, הכרחי לתמיכה באהבה האלוהית, בעוד שהחברה המשלימה אותה, משמשת באופן אלוהי כדי לייצר את ההקשר הציוויליזציוני ההולם, הכרחי להגשמה האינדיבידואלית של אהבה זו של הטבע האלוהי, על ידי זוג הגבר והאישה, שהם אחד לפני אלוהים

לכן אין זה תלוי בחברה הדמוקרטית לאסור על חריגות רגשיות של אחדים, שמובילות אותם לניהול כושל של הגנטיקה שלהם ושל דבר האל, כמו התוצאה מושגת בקונצנזוס דתי, על ידי שימוש בשליטה של פחד על האחר. ישוע מחפה על טעותם של זוגות הנאמנים לו, כדי להביא להם את ההבנה של טעויותיהם, את החופש להתקדם בחידוש המערכת הרגשית שלהם, עד שרוח הקודש על חלקם, תלך להגשמת המשיח המלך על הארץ ובשמיים

אז יהיה זה "הוא" שיוכל להביא באופן קולקטיבי איזון אמיתי לחברה כולה, על פי מוט ברזל. זו לא תהיה עוד הפלדה של סטלין, שסדר עולמי חדש זה משתמש בה כדי לשעבד את צאצאיו, כמו בשם ישו, באמצעות בלבול שטני בין ברזל לפלדה, שתכונותיהם כמעט מנוגדות זו לזו

כמו הצלב, הישג זו על ידי ישוע בשמיים, על האדם שניחן ברוח הקודש שלו על פני האדמה, היא צעד הכרחי בהתקדמות המערכת הרגשית האנושית, כדי למנוע את הרס כדור הארץ שלנו, שהיה בלתי נמנע אם הטבע הגשמי לא היה מובס. רק צעד זה יכול להוביל לשלום אלוהי אמיתי עלי אדמות, אך גם למשחרר שישראל חיכתה לו זמן רב במשך אלפי שנים

על מנת שתוכל לחולל את שיקום ישראל, ממזרח לירדן, אך על יסודות כנען של אתמול, המנוקדת על ידי עבודתו של ישוע על הצלב, היה הכרחי שהכנסייה תשיג את אותה לכידות רוחנית ותרבותית כמו זו שנשאה ישראל תחת הנהגתו של משה

עבור מושיע זה, שהוכרז על ידי הנביא ישעיהו, שיוכר על ידי ישראל, זה לא יכול להיות ישוע עלי אדמות, כמשיח "הסובל", מכיוון שהתגשמות תחיית ישראל הייתה צריכה להיוולד ממנו מהשמיים לפני כן. זו הסיבה לכך שאנו מוצאים היום את שיקום ישראל על בסיס כיבוש  כנען אתמול, שבו השתתפו שנים עשר השבטים פחות או יותר, בשיפור המובילה לציות גשמי מול ארון הברית. זהו החלק היחיד של עם ישראל שתמך בניצחונו של ישוע, שצייתנותו לאלוהים עד כדי מוות על הצלב, אפשרה לו להביא את רוח הקודש ל"לב" של האדם שרצה ללכת אחריו

לפיכך, על אותו בסיס רוחני ועל אותו מעמד פוליטי, באמצעות הדמוקרטיות הנוצריות, "כנסיית המשיח" יצרה את שיקום ישראל מאז 1948, למרות שהשתתפות העם היהודי כבר הביאה לנסיבות הנוחות. מה שהושג באופן גשמי, עם נוכחותו של ארון הברית, החיצוני לאדם, יכול אפוא להיות מושג מבחינה רוחנית כיום, הודות לגישה לרוח הקודש ב"לב" של האדם. זה גם בזה שההגשמה הרוחנית של הטבע האלוהי בישות האנושית על ידי הכנסייה הזו של פילדלפיה תביא גם את המשיח "למלוך על הארץ ובשמיים", כמו גם את מושיע ישראל, מכיוון שהיא תחתום מהטבע האלוהי, את העדות שהועברה לעם ישראל, על מעבר יהוה אלוהים על פני האדמה

בשולי ההתפתחות שלנו, אנו מוצאים אישור לקביעתנו שיסודי להסתכל על הדמוקרטיות שלנו בדמות מה שהשליח יוחנן כינה הכנסייה, עם האות "כ", בספר ההתגלות השלישי, מכיוון שהדמוקרטיות הללו הן שיצרו את שיקום ישראל. לכך מתווסף האישור לכך שאנו אכן נמצאים בימי ההתגלות י"ב, כאשר הלחץ מופעל על ידי רוסיה לכפות קונצנזוס חברתי דתי על שאר העולם, ולאסור כל צורה של גישה לטבע אלוהי זה. מכיוון שלא הצליח להגיע לדמוקרטיות שלנו, באמצעות הרוחניות של הדרקון הגדול, הוא חזר לנהל מלחמה רוחנית וחברתית נגד צאצאיו, שהיא אוקראינה

בכל הנוגע להמשכיות התפתחותנו, כמו בכיבוש כנען, לא כל הלוחמים כיבדו לחלוטין את החוק האלוהי, לא כל המשתתפים בקונצנזוס שיצר את ישראל, היו בחיפוש אחר עשיית הרצון האלוהי בישוע המשיח כ "כנסייה המקומית". כולם, או כמעט כולם, תפקדו בדמות מה שקיבלו כתורה מהכנסייה המקומית, להילחם ב"שטן", שהתגשם באמצעות הרוע שהנאציזם או האימפריה היפנית ייצגו בעיניהם, ובזה הם היו "הכנסייה", בצלם ישראל כשיצא מהמדבר בהנהגתו של משה

מאז יריחו החדשה ומלחמת ששת הימים, אנו נמצאים בכיבוש הרוחני של האהבה האלוהית, שמחר תהפוך לבסיס למערכת הרגשית האנושית, למרות שהיום כל אחד צריך לכבוש את כנען שלו, מבלי לשכוח את הצעדים המקדימים החיוניים כדי להיות מסוגל להגיע אליו. בין אם מדובר ביציאת מצרים, חציית המדבר או ההתיישבות ממזרח לירדן, כל התקדמות רוחנית אינדיבידואלית מחייבת, בראש ובראשונה, שליטה במערכת הרגשית על ערכו של כנען של אתמול, כדי להשיג גישה מתאימה לטבע האלוהי

זה גם המקום שבו שבע הכנסיות כולן מועילות לחלוטין כיום, אבל עדיפות ניתנת להגשמת כל המערכת הרגשית האנושית בטבע האלוהי, מכיוון שלשכוח את ייעודה של כנסיית פילדלפיה יהיה להטיף ל"כריסטוס" כאנושי בלבד, ולא כבן האלוהים, ולשכוח את הייעוד הרוחני האמיתי של "המשיח".  שכולל את הפיכתנו כמוהו, "בלב ובמחשבה"

זו גם הסיבה לכך שהפגיעות של שש הכנסיות האחרות גדולה יותר, מכיוון שבכל אחת מהן יש חלק שפחות או יותר מתחרט על הזמן של קונצנזוס חברתי דתי פשוט. בהסכמות אלה, ההשלמה של הזמן רק תמכה בתוצאות הפעולה, כדי להימנע ממערכת הדיכוי של השטן, ולא מרוחניות הרגש שהובילה לפעולה זו. ככל שהכנסייה הזו פחות מקודשת, כך גדל הסיכוי שהיא תיפול למלכודת של "הסדר העולמי החדש" של צורר המשיח, שמנסה להחזיר את בני האדם למצב שלפני אדם וחווה, בטבעם החייתי

הסכנות הטמונות במצב דיכוי זה אינן אפוא בדרך להכרזת דבר אלוהים על פי הצורך ב"שליטה עצמית" שעדיין בתוקף, שבאמצעותה כל אחד לומד לעשות את כל חלקו לפני אלוהים, כדי לא ליצור איסורים על החוק האלוהי. עם זאת, חשוב לדעת שמעבר ליכולותיו של כל אחד מהם, ישוע אינו רוצה עוד את הקונצנזוס החברתי הדתי שכפה התנהגות, מבלי לשנות את הלבבות ועוד פחות מכך את השכל במוח, בעוד שכעת ישוע רוצה לשנות, לא רק את הלבבות, אלא גם את השכל במוח, כדי להביא להתנהגות טובה על פי אלוהים

לנוכח הפיתוי של גינוי אישי או קולקטיבי של אלה ששליחותם בפני אלוהים שונה משלנו, חשוב להיות מודעים לזמנים שבהם אנו חיים, אם איננו רוצים להוכיח את צדקתם של צוררי המשיח, בכנסיית המשיח, שהן הדמוקרטיות שלנו. לכן כדי להימנע מלהתנהג כמו טיפש, חשוב הרבה יותר לרצות לקבל מישוע את אהבתו, מכיוון שזה יעזור לנו לתמוך טוב יותר בכל אחד ואחת בקשיי ההתנגדות שלו לשטן. במקום שבו הגינויים ההדדיים שלנו משמחים את השטן כיום, ומפלגים אותנו, הקריאות השונות של שבע הכנסיות ימשיכו להועיל בהגעה למספר הגדול ביותר של אנשים על פני כדור הארץ, אך הן גם יביאו לידי ביטוי את המטרה המשותפת של אהבת המשיח לכולם, ולא ניסיונות לשלוט בעולם בתחבולה כלשהי. זה יאפשר לנו לנצח את אויב נפשנו, אך גם להיזהר שלא לאבד את "כתר השמיים, כבר על הארץ הזאת" או את שכרנו בשמיים

המסע של שבע הכנסיות הוא עדיין הכרחי כיום, ולא משנה מה המשימה המוטלת על כל אחת מהן, אסור לאף אחת מהן לאבד את המטרה האלוהית, להביא לכל אדם על פני האדמה את הטבע האלוהי הוֹלָדָהתו, ואת מלכות ישוע על פני האדמה ובשמיים. זה לא יהיה עדיין כבר שלום גן עדן מוחלט עלי אדמות, וגם לא קדושה מושלמת, אבל ביחס למה שפונדמנטליזם או ווקיזם יכולים להביא היום, זה כבר ייראה הרבה יותר דומה לזה

באמונה זו במשיח הדמוקרטיות של ימינו יתמכו על ידי אלוהים עד לניצחון על הטוטליטריות והערפול הדתי של האנטיכריסט. אז יסתיימו ייסורי היום השישי וזו תהיה הכניסה ליום השביעי של אלוהים, זה של מנוחתו

מי ייתן וכל התהילה תלך לאלוהים אבינו ולישוע המשיח אדוננו לנצח נצחים! אמן

לאחר ההגשמה זו, שהשטן הושלך על פני האדמה, ואז הובס ונכבל במשך אלף שנים, המלאך המדכא הזה לא יהיה עוד חלק מהמבנה הרגשי האנושי במהלך אלף השנים הבאות. המשיח ימלוך אז על הארץ ובשמיים, וכנסיית המשיח, ששליחותה עד הרגע האחרון הייתה להוביל את האנושות להתנגד למלאך שנפל זה, תוסר אז מהמערכת האבולוציונית האלוהית, ותעבור לקריאתה של "כלת המשיח". כמו כל אדם עלי אדמות, היא עצמה תוחנן בטבע אלוהי ולאחר מכן תפעל לשכלול הרגשות האישיים והקולקטיביים של אלו שהושפעו מההשפעה השיורית של התרבויות הרשעיות השונות שהתפשטו על פני האדמה תחת השפעת הטבע הגשמי ואפוטרופסות המדכאת של השטן

בדיוק כפי שהמלאך שנפל זה הכפיל את המלכודות על ישוע, בניסיון למנוע  מהמשיח "הסובל"  להגשים את כל התורה, הוא מכפיל כעת את הצרות על הדמוקרטיות הנוצריות, שנולדו מהשפעתו של המשיח, כדי לגרום להן להתכופף ולנסות להימנע מההגשמה החדשה הזו, שתביא את המשיח "השולט"

רק בסוף יומו השביעי של אלוהים, המלאך הנפול הזה יתיר את הכבלים כדי לקחת איתו את כל המשקעים הקונפליקטואליים הנובעים אפוטרופסות, לפני שיסולק סופית מהמבנה הרגשי האנושי. אז תהיה זו כניסת האנושות לשלום של "מלכות הכוהנים", שישוע מכין לאלוהים אביו, לימים שלאחר היום השביעי הזה

הספציפיות הרוחנית של כל אחת משבע הכנסיות המתוארות בספר ההתגלות מביאה לנו בלבול כיום לגבי האופן שבו ניתן להשיג את מלכות השלום הזו, מכיוון שבדרך כלל איננו מתייחסים אליהן כאל ההשפעה החברתית שהביאו כנסיות מקומיות או הזרמים השונים. אם, לעומת זאת, נסתכל עליהם בדרך זו, זה מראה ששישה מהם נתמכים על ידי המשיח על ערך מוסכם מצד כל החברה שהם יוצרים, ורק אחד מובל להשגת הטבע האלוהי של המשיח, כבר על פני האדמה הזו

כל קונצנזוס חברתי מביא כללים הכפופים לפרשנות אינדיבידואלית, המאפשרים לכל אדם לנהל את המערכת הרגשית שלו בצורה הטובה ביותר, בהתאם לתפיסותיו את ההקשר בו הוא נתקל. כדי לא להסתכן במתן עדיפות לאחת משבע הכנסיות על חשבון האחרות, עלינו אפוא להסתכל על ייעודו של המשיח, להגדיר את ייעודו של כל ה"כנסייה" שלו "כל הדמוקרטיות". לכן ייעוד זה היה להוביל כל אדם לשלוט בצורה הטובה ביותר האפשרית במערכת רגשית, שנוצרה על בסיס חייתי של אהבה אגוצנטרית, על מנת להביא לו מושג טוב יותר של אהבה אלוהית, באמצעות מתת רוח הקודש ב"לב", ולהביא את האחדות הגדולה ביותר האפשרית עם ישוע בשמיים. ייעודה של הכלה יהיה לעזור לאדם לא לשלוט במערכת רגשית, שבסיסה כבר יהיה האהבה האלוהית של רוח הקודש, למנוע ממנו ככל האפשר "לאבד" את האחדות עם האל הנצחי, בהכרה נצחית מושלמת בישוע המשיח הבן הבכור

זוהי צורת התפקוד על ידי שליטה במערכת הרגשית, המכונה במקרא "שליטה עצמית", שהשטן מסרב לראות נעלמת מהאדם. כדי להימנע מלהיות כבולים במשך אלף שנים, הוא משתמש באי ההבנות שלנו, הקשורות מאפיינים ספציפיים שנולדה מהזרמים השונים של שבע הכנסיות הללו,  כדי להוביל את הרחוקים ביותר מהרצון האלוהי בישוע המשיח, לשלוט בבני אדם אחרים, על ידי כך שהוא גורם להם לאמץ את ייעודו שלו ולשמור על זכויותיו הדכאניות על האנושות, ולמשוך עמו כמה מהנבחרים במשיח, אם זה היה אפשרי עבורו

חזיון רוחני של המצב הגיאופוליטי העולמי