פרק 8
אנחנו מזהים את העץ לפי פירותיו
אם ציטטנו את פרימו לוי בסוף פרק ב', כדי להדגיש את "הפרי הטוב" שהעץ צריך להניב, כמו גם את ההטעיות הנבואיות התכופות מדי, זה לא היה כדי לדחות את כל מה שהקב"ה רוצה להביא כדי להפוך אותנו מנצחים. כאשר אלוהים עצמו נותן מילה נבואית, כדי שהיא תתגשם, הוא בדרך כלל רוצה להוביל אותנו בדרך אחרת מזו של הפרשנות הרגשית שאנו יכולים לדמיין, וזה צריך להזהיר אותנו לא למהר להגשים לעצמנו את המילים. שאלוהים יכול להביא לנו
אחד מענפי הספורט האהובים על אויב נשמותינו הוא למעשה להסית אותנו להשתמש בדרך פעולתו, ולהניב פירות רעים המכפישים את הקב"ה, כאשר הקב"ה רוצה להשיג זאת בממד האלוקי שלו, לגרום לנו להתקדם בפירות הטובים של ניצחונו
זה מה שהראשונה ליוחנן 4:1 אומרת לנו: אהובים, אל תאמינו לכל רוח, אלא בחנו את הרוחות, שהן עשויות להיות של אלוהים, כי נביאי שקר רבים באו לעולם.
יוחנן השליח כבר דיבר כך בעשורים שלאחר צליבתו של ישוע, וזה נכון עוד יותר היום, באמצעות דבריהם של ולדימיר פוטין או הפטריארך קיריל, ששניהם לוקחים את השקרים שלהם כאמת. אם זה נכון במיוחד לגביהם, כל אדם על פני האדמה חשוף להתפתות על ידי רצונותיו שלו, ויש כאלה שמרחיקים לכת עד כדי כך שהם מכריזים וכופים אותם על אחרים, כאילו הוכרז על כך על ידי אלוהים
בנוגע לכתבים הללו, למרות שאנו מאמינים שהם בהשראת אלוהים בישוע המשיח, הם אינם נמצאים שם כנבואות. הם מבוססים על השוואות אישיות של חוויות בחיפוש אחר ציות לרוח הקודש עם נתונים מדעיים עדכניים, שחלקם, עם זאת, טרם אושרו מדעית
זו הסיבה שסינתזה זו מביאה פרשנות של העובדות מקראית, ההיסטוריות והחברתיות, שונה למדי מאלו המסופקות בדרך כלל על ידי הדתות היהודיות-נוצריות השונות, אם כי כתבים אלה לוקחים בחשבון את תורתם
כפי שכבר קראנו בדברים 5-9/10, אלוהים מקלל עד הדור השלישי או אפילו הרביעי של אלה שמפנים לו עורף, אך הוא מברך עד הדור האלף של אלה שנשארו נאמנים לו. לכן עלינו לשאול את עצמנו בענווה את השאלה: מי לכל הרוחות יכול לומר שהוא אינו ראוי לברכת אלוהים בגלל לידתו
התשובה יכולה אז להביא לכל אדם על פני האדמה תקווה בנאמנותו של אלוהים שניתנה בישוע המשיח לכל אחד, יהיה מקור לידתו אשר יהיה, מכיוון שכל דור נחשב לעשרים שנה, ולכן הברכה מוטלת על כל "אדם" שאלוהים נתן לו חיים במהלך ארבעה-עשר אלף השנים שקדמו לאדם וחוה
אם הזמנים הנוכחיים נראים לנו בלתי עבירים היום, לנוכח עליית הפונדמנטליזם שממנו צומחים משטרים טוטליטריים כה רבים, הם בכל זאת מייצגים רק חלק קטן מאוד מהאנושות, ומחר יהיה יום חדש. בכך אנו יכולים לראות שהאויב של נשמותינו תמיד עושה זאת באותו אופן בייאוש ואחריו תקוות שווא לכוח אנושי. לאחר מכן הוא משתמש ברמיזות מטעות, ביחס לנסיבות או למקורותינו, כדי לגרום לנו לפעול מתוך הגנה עצמית, במקום לבטוח באלוהים בישוע המשיח, באהבתו האלוהית. זה נותן לו את הזכות לנקום ואוסר על אלוהים לברך אותנו. הוא יודע שהזמן הולך ואוזל עבורו, לפני שהוא כבול לאלף שנים, ומכפיל את מאמציו בהקמת דיקטטורות הדומות לו, כדי למצוא חלק מהשפעותיהן המזיקות בחברות עתידיות, כאשר הוא ישתחרר לזמן קצר, בסוף היום השביעי של אלוהים
אם הוא רואה זאת כך, על כל אדם עלי אדמות לסכל את תוכניותיו, מבלי לקבל כפשוטן את המילים שנאמרו נגד המערב, על ידי כל צורה של משטר שרוצה לבסס מחדש קונצנזוס חברתי דתי, במה שהם מחשיבים כהיגיון הבריא שלהם כדי לגרום לחוק האלוהי למשול. אנו מוצאים את המשטרים הטוטליטריים של מר קים ג'ונג און, או מר שי ג'ינפינג, שהקומוניזם שלו נחווה כדת מדינה, שכרתו ברית עם העמים הנוצריים שנלקחו כבני ערובה, בין אם זו רוסיה, עליה דיברנו באריכות, או התנועות האסלאמיסטיות, שלקיחת בני הערובה שלהם עתיקה בהרבה, אך הרסנית באותה מידה. עם זאת, ההיסטוריה אינה מוגבלת למצבי העבר הללו בלבד, שכן היא מונצחת באמצעות תנועות נוצריות עכשוויות שונות, הנעות ללא הרף לעבר פונדמנטליזם, שאליו מתווספות לעתים קרובות תיאוריות קונספירציה ויריבויות הכוח שלו. כל המשטרים הללו מנסים לכפות את עצמם על עמם ועל העולם כולו באמצעות תאוות העליונות האנושית, הנחשבת כנתמכת על ידי אלוהים, בעוד הם עצמם קורבנות של תרמיתו של אפוטרופוס שקרנית זה, המנסה להציג את עצמו כאלוהים. מטרתו היא למנוע מאנשים רבים ככל האפשר לפנות לאלוהי האהבה האמיתי שבישוע המשיח ואהבה, של רעהו
לכן, אם נדע כיצד לבטוח במשיח, השטן יעשה עבודה אשר תוליך אותו שולל בפעם האחרונה, מכיוון שכפי שאנו כבר יכולים לראות את ההשפעה של זה באמצעות ההצטרפות המרובות של מדינות ל נאט"ו, ניסיונותיו להפחיד באמצעות תיאוקרטיה יובילו ללא ספק בני אדם רבים להיות מודעים להונאה שהם סבלו מידיו במשך מאות שנים
בזה אסור לנו בשום אופן להרשות לעצמנו להתרשם מהנבואות הדמוניות של דיקטטורים, או אפילו מהפחד מדבריהם, בין אם הם נאמרים בשם אלוהים, או פשוט נרמזים על ידם
זוהי חובה נוצרית לבחון לפני אלוהים את מה שנאמר לנו בשמו, וזו הסיבה שבישוע המשיח, לא רק שאלוהים אינו לנזוף את מי שבוחן את מי שבוחן את דברי כל מי שמדבר בשמו, אלא מבקש אותם מכל מי שרוצה ללכת אחריו ורק אחריו. הרצון להכיר את העץ על פי פירותיו הפך אפוא להכרחי יותר מאי פעם, מכיוון שאין זו עוד רק שאלה של וידוי על ישוע, כפי שהשקרן יודע לעשות, אלא של הבחנה בין אמת לשקר ביחס לשימוש בדבר אלוהים. רבים ברחבי העולם כיום משתמשים לא רק בדבר אלוהים לטובתם, אלא גם ברוח הקודש. עם כריזמה, הם משתמשים בחולשתם של המתגיירים החדשים, כדי לשכנע אותם בקרבות שיש לנהל כדי למלוך על העולם על פי אלוהים, ושוכחים את יסודות אהבת הזולת. מפלגות פוליטיות מסוימות בקרב העמים שהזכרנו זה עתה, או אפילו בקרב כמה דמוקרטיות נוצריות, מובלות לאחר מכן להציג את ישוע, כאילו הייתה זו התנהלות בטוחה של יושרה, וערובה לשלטון הכוח האנושי, שאלוהים רוצה להקים על פני האדמה במהלך אלף השנים הבאות
זה להשמיט את מה שנאמר בהתגלות שתיים ושלוש על שבע הכנסיות, מכיוון שאם לכולם תהיה תועלת לפני אלוהים והם ייצרו מאמינים שייוושעו, רק אחד כבר יקבל את כתר רוח הקודש, כבר על פני האדמה הזו, ולכן כבר יצא מחסותו של השטן, על ידי היעלמות חטאו מקורי, לטובת הטבע האלוהי
לכנסיית פילדלפיה, המתוארת בהתגלות 3-8, יהיה מעט כוח עלי אדמות, והניצנים של כנסייה זו הם העומדים בשורש כל המתחים העולמיים הנוכחיים. שש הכנסיות האחרות יהיו שימושיות באותה מידה בעיסוקיהן שלהן, אך זו הכנסייה היחידה שעליה לא יהיו זכויות לבית הכנסת של השטן, תוך התחשבות בטבע האלוהי, שהיא כבר תקבל מהמשיח בשמיים. הדבר מוכיח שכל אדם, הנמצא בחיפוש אחר כוח בין העמים, ומעניק לעצמו את הזכות להשתמש בכלי הנשק של השטן במלחמתו, אינו פועל במטרה האלוהית האמיתית של קבלת קדושתו של ישוע, במקום חטאו מקורי. כל פעולה, אפילו צבאית, חייבת אפוא להיעשות מתוך כבוד לזולת, משום שאסור בשום פנים ואופן לנהל את מאבקנו מתוך נקמה בבני אדם, כפי שקרה לעתים קרובות בקונצנזוס חברתי
לכן עלינו לעשות הבחנה ברורה בין ייעודה של הכנסייה, שהיה להתנגד לשטן, כדי לקחת ממנו את כל זכויות הדיכוי, לבין ייעודה של "הכנסייה", המורכבת מהכנסיות בכל אומה דמוקרטית, הנובעת מקונצנזוס עתיק, שמטרתו האלוהית היא יציאתה המוחשית אפוטרופסות של השטן
מי שהיום מסתפק בהתנגדות לשטן לוקח את כל הסיכונים בעקבותיו כאנטיכריסט, ועל אף שישוע לא מרשה לחיי נצח להילקח מבני האדם שהפקידו בכנות את חייהם בידיו, ייתכן שזמנם וייעודם על פני האדמה יושפעו
ישוע ידאג לכל אדם שהוטבל עם רוח הקודש, תחת חסותו, למרות שהוא מבקש מכולם לא להתפתות על ידי אמונות קולקטיביות, כפי שהשליח יוחנן מספר לנו על "בבל הגדולה" בהתגלות 18: 4/5: צאו מקרבה, עמי, שלא תהיו שותפים בחטאיה, ואל תסבלו את מכותיה. כי חטאיה הצטברו עד השמים, וזכר ה' את עוונותיה
אם יש פרי אחד שיש לאסור ב"כנסייה" כיום, הרי זה ההסתה בשם אלוהים, לשליטת האדם, באופן הפעולה השמור לשטן. ככל שהאנושות מתקרבת לטבע האלוהי, כך עלינו ללמוד יותר להתנהג על פי אלוהים, שלא כופף את עצמו כדי לנזוף באדם, אלא השתמש בשטן, בעל טבע חייתי זהה לאדם של אתמול, כדי לבצע תפקיד זה. אכן הגיע הזמן שהוא יהיה כבול במשך אלף שנים, לפני שישוחרר לזמן קצר, בסוף היום השביעי של אלוהים, לקחת עמו את כל המסורת החייתית ולהיות מנותק סופית מהשגחה רוחנית על האדם
זוהי ההשפעה המזיקה על המערכת הרגשית האנושית, שנוצרה מאז אדם וחוה, שאלוהים היה רוצה להימנע ממנה עבור האנושות כולה, אם הם עצמם היו נשארים בוטחים בו ולא היו מרשים לעצמם להתפתות על ידי המלאך הנופל הזה. אם הם היו ראויים לגינוי בעיני אלוהים, למרות חוסר הידע והפרספקטיבה שלהם המאפשרים להם ניתוח כנה, זה הופך אותנו לעוד יותר אחראים היום, שכן זה כבר לא המקרה שלנו
החיפוש אחר טוהר רוחני אמיתי, שלא ניתן לרכוש באופן אנושי, הפך להכרחי, מכיוון שהאדם של מחר כבר לא ייוולד ניחן בהיגיון הישן, ברגע שהניצחון המוחלט של כנסיית פילדלפיה על השטן יושג באמצעות המשיח שבשמיים. הרוח במוח הגולגולת האנושית תהיה אז בעלת טבע אלוהי, למרות שרגשותיו יישארו מושפעים מטעויות חינוכיות מסוימות, , אשר תוקפנות פיזית חייבת להיעדר ממנה לפחות.
לכן, כאשר מר פוטין מדבר על עליונות הסדר העולמי החדש שלו במאה הקרובה, הוא למעשה מדבר על ערעור היציבות שהשטן מקווה ליצור על האנושות, ועל כל אחד מאיתנו להבין זאת בעצמו, כדי להימנע מהמלכודת הזו
כל מערכת דיכוי המשמשת להשגת צורה כלשהי של קונצנזוס חברתי חייבת אפוא להיעלם במוקדם או במאוחר. למעשה, המטרה היחידה של כל קונצנזוס חברתי היא לדחוק הצידה את אותם חלקים בחברה שאינם תואמים את צלם הכבוד לדבר אלוהים, בין אם הוא בא מאלוהים עצמו או מהקומוניזם, למשל
אם, בהנהגת רוח הקודש, התוצאה הביאה ל"קידוש" מסוים, שבלעדיו איש אינו יכול לראות את אלוהים אפילו היום, אין פירוש הדבר שכל אלה שנתנו לעצמם הופעה של נוצריים טובים עשו זאת עם "לבם", כפי שאלוהים רוצה שנעשה היום. לשם כך, עלינו להבדיל בין הקידוש הדרוש להגשמת חלקנו כולו, לבין התחדשות הרוח שישוע עצמו רוצה להניח בנו. התחדשות זו, בין אם ב"לבנו" ובין אם במוחנו, אינה נגישה לבני האדם בעצמם, אבל רק לאלוהים, אם נשאיר לו את האפשרות כפי שראינו
כפי שראינו גם, ללא הזכות לעשות טעויות, דבר שאין לשום חברה הכפופה לקונצנזוס כלשהו, בין אם קומוניסטית או נוצרית, מוסלמית או בודהיסטית, עדיין יהיה זה בלתי אפשרי עבורנו כמו קודם, לפתוח את הדלתות לישוע בזמן הנכון, כך שהוא עצמו יוכל לבצע את שכתוב רוּחַ הזה. יש לכך חשיבות עליונה כדי לא לגנות דמוקרטיות בחולשותיהן הנוכחיות, על ידי תמיכה בהם בייעוד שאלוהים הטיל עליהם, כדי שלא יבואו לסובלנות כלפי חטאים, למרות שהן נשארות ברצון להשאיר לישוע את היכולת לסיים את מה שהוא התחיל באמצעות טבילת רוח הקודש. כפי שראינו בעיקר מאז פרק ג', הטבילה הזו מוציאה אותנו בצורה מושלמת, מהפיקוח המדכא של השטן, על ידי אספקת פונקציות שבהן הגנטיקה שלנו מסופקת, ואשר אנו משוללים מהם על ידי הלוגיקה תחת אפוטרופסות. לפיכך, עצם הכניסה למערכת חברתית מגבילה לא תאפשר לרוח הקודש להפוך את אופן הפעולה על ידי שליטה בתכנות שבוצע בטבע המקורי, דבר שלא יאפשר עוד לישוע שבשמיים להבטיח את שכתובו
בדרך זו השטן מנסה לכפות את דרכיו הטוטליטריות כדי לאסור על ישוע בשמיים את הגשמתו המוחלטת על האדם, ולפתוח בפניו את הזכויות למלוך על פני האדמה, כפי שכבר קורה בשמיים, , על ידי הניצחון שלו על הצלב.
זה לא אומר שחלק מהערכים שוולדימיר פוטין טוען היום אינם נכונים, כשהוא משתמש בדבר אלוהים נגד מה שהוא מכנה "הנאציזם המערבי". זה הפרי שבאמצעותו הוא כופה אותו על העולם בכוח, שנמצא שם כדי להוכיח לנו מהי הרוח שמובילה אותו לפעול כך. בעוד שחלק מדבריו עשויים להיות מדויקים ביותר, הרעל שנוסף להם הוא בדרך החולפת להשגתם, התואמת את טבעו הרוחני לפני אדם וחוה
אם רוסיה המזויפת של ולדימיר פוטין אינה יכולה להבין זאת, הרי זה משום שהאוריינטציה הרוחנית שנוצרה על ידי השנים הקומוניסטיות תוכננה מראש על ידי השטן לחסל כל צורה של התקדמות עבור העם הרוסי לקראת אחדות האל, על מנת לסגור את גישתם לאהבת הטבע האלוהי ככל האפשר. באופן מובן למדי, באמצעות עבודת האלילים של עצמם שבה הם עוצבו, הם מכנים את הדמוקרטיות הנוצריות סדום ועמורה, משום שהבנתם אינה יכולה להבדיל בין הצורך לנהל את המערכת הרגשית שלהם באופן שונה, כדי לקבל מהאל עצמו את ההתנהגות הקשורה לטבע האלוהי האמיתי. אם זה נכון שמנקודת מבט אנושית טהורה, נראה שהדמוקרטיות המערביות שלנו מובילות להיעלמות בוטה של ערכים נוצריים בסיסיים, זה יהיה נכון רק לזמן מה, לפני השגת תוצאה הרבה יותר טובה מאשר קודם, באמצעות גישה של "לב ושכל" לאהבה האלוהית שבכל אחד
מצד שני, יש רוסיה אחרת, האמיתית, ששמרה על קשר אמיתי למשיח, ואשר מסוגלת להתעורר אם נביא אליה את עדותו החיה של המשיח ואת המטרה האלוהית האמיתית, בתגובה לסרקזם שהושמע נגד המערב על ידי ולדימיר פוטין או הטלוויזיה הממלכתית שלו
אין לראות את חייה של אומה על פי משך חיי האדם האינדיבידואלי, ואם רוסיה נתפסה ברשת של מערכת שטנית, אשר מתחה את רשתה כבר יותר ממאתיים שנה, אל לנו לשכוח מה הייתה רוסיה זו בזמן המהפכה שלנו בשנת 1789 בצרפת, כדי להביא אותה לקום מאפרו, באמצעות הברכות שה' מציע לו. אחרת היינו דומים לאחיו של יוסף, שמתוך קנאה מכרו אותו לסוחרים המדיינים, למורת רוחו הגדולה של יעקב אביהם, ואולי היום למורת רוחו הגדולה של ה' אבינו
בימים הראשונים שלאחר המהפכה הצרפתית שלנו בשנת 1789, הצאר של רוסיה זו כבר עבד, באמצעות אלכסנדר הראשון, כדי להקים בשנת 1801 את מה שהוא החשיב כדמוקרטיה אמיתית, אליה הצטרף לזמן מה רפובליקני נוצרי צרפתי, בדמותו של הגנרל ז'אן-ויקטור מארי מורו
הצאר אלכסנדר הראשון היה לא אחר מאשר נכדה של יקטרינה השנייה הגדולה, שנולדה בעצמה בשנת 1729 בצפון מערב פולין, לזוג נסיכים גרמנים, שהפקידו את חינוך בתם בידי הוגנוטים צרפתי, באבט קרדל. במהלך ילדותה, שנותרה ברדיוס של פחות ממאה וארבעים קילומטרים מברלין, לימד הוגנוט זה את הצארינה העתידית את הנימוסים והחסדים של החברה שממנה באה קתרין, כמו גם את השפה הצרפתית. בגיל חמש עשרה הפכה קתרין לאשתו של הצאר פיוטר השלישי, מלך רוסיה, לפני שהדיחה אותו לרשת אותו, וילדה בן, אחד ממאהביה. כשהפכה לסבתא, היא לקחה אחריות על חינוך נכדיה, כדי שניתן יהיה ללמד אותם ערכים צרפתיים ודמוקרטיים, באמצעות מורה רפובליקני שוויצרי דובר צרפתית, פרדריק סזאר דה לה הארפ. כך, בירושה הסוערת של אביו פאולוס הראשון, נכדה של יקטרינה הגדולה, אלכסנדר הראשון, שכינה את עצמו רפובליקני, ניסה להביא ערכים דמוקרטיים לארצו, ככל שהדבר יתאפשר לו. מסיבות רבות, שאת חלקן ניתן לייחס למצב הבינלאומי שהכתיב נפוליאון הראשון, ניסיונותיו לרפורמה לא הביאו לשינוי עמוק מבית
ספרי ההיסטוריה שלנו לא תמיד רהוטים במיוחד על חוסר המוסריות הדמוקרטית של אבותינו, שהאופורטוניזם של נפוליאון הוביל אותו למה שהוא כינה "שחרור" אירופה, לא כדי להפוך אותה לדמוקרטיה נוצרית אירופית אמיתית, כפי שהיה במקרה של אלכסנדר הראשון, אלא כדי להשתלט עליה בעצמו
בעוד שתמיד ניתן להטיל ספק בכנותו הרפובליקנית של אלכסנדר הראשון, הגנרל ז'אן ויקטור מארי מורו, שאותו ציטטנו זה עתה, מאפשר לנו להסיר כל ספק של כל עמימות בנושא זה, מכיוון שהוא היה בן זמנו המושלם של בונפרטה, עד כדי כך ששניהם מונו לגנרלים בעת ובעונה אחת, אבל עם מוטיבציות הפוכות. אם האחד התכוון ללכת בדרך הידועה לכל, עם התהילה המיוחסת לו בדרך כלל בצרפת, השני, האמיתי והכן כלפי הרפובליקה והאומה, לא רק יוכפש, אלא גם יגונה ויירדף עד שיצטרך להגר בחשאי, משום שלא תמך בגנרל האופורטוניסטי בצמא שלו לכיבוש אירופה כולה
אם הגנרל מורו, שנולד במורלה ב-1763, אכן מונה לגנרל במקביל לנפוליאון בונפרטה, הרי שהקונסול הראשון חשד בו כמו במגפה, שכן הוא היה כנראה היחיד שיכול היה להחליף אותו פוליטית. רפובליקני ליברלי בנשמתו ופטריוט משוכנע שהוא, הואשם ז'אן ויקטור מארי מורו בבגידה, בגלל לחץ חזק מאוד מצד נפוליאון, בגלל סירובו לאחד עמו כוחות כדי לכבוש את אירופה. במקום להיות מועיל לרפובליקה הצרפתית, מורו נאלץ לצאת לגלות בארצות הברית , שם הוא הוכתר כגיבור, לפני שהוצג בפני הצאר אלכסנדר הראשון כתמיכה במניעיו הדמוקרטיים. חילופי הדברים ביניהם היו קצרי מועד בשל נסיבות מחוץ לרוסיה, שכן למרות רצונו להקים מחדש משטר רפובליקני ודמוקרטי בצרפת, מת מורו מפצעיו מכדור תותח צרפתי. לאחר מכן מובאות הוכחות לכנותו של הצאר הזה, אלכסנדר הראשון, אל מול רצונותיו לדמוקרטיה, שכן הוא קבר את הגנרל מורו כפילדמרשל רוסיה, בקריפטה של כנסיית סנט קתרין דה פרנסואה בסנקט פטרבורג, שעל קברה חקק את הכתובת "מורו, אביר האנושות"
הוכחה נוספת, אולי בוטה אף יותר, לכנותו הרפובליקנית של אלכסנדר הראשון, הייתה כיבוד מילתו שניתנה לז'אן ויקטור מארי מורו, שלא לקטוע את צרפת משום טריטוריה לאחר ניצחון בעלות הברית נגד נפוליאון. אם הצמא שלו לכיבוש היה המניע שלו למלחמה נגד נפוליאון, כפי שיש המשתמע מכך, בגלל כיבושיו הרבים האחרים, למה שהוא היה מכבד את המילה שלו לצרפת
הגנרל מורו הוכר מאוחר יותר לאחר מותו כמרשל צרפת, ואילו אלכסנדר הראשון המשיך בקושי, כאשר מבחינתו, למלא את התפקיד הקשה של הצאר שהכביד עליו יותר ויותר. כך, ככל הנראה, הוא ערך את הלווייתו ב-19 בנובמבר 1825, לפני שהמשיך את חייו "זקן" תחת השם פיודור קוזמיץ'. אם זה מעולם לא היה מאומת גנטית במאה אחוז, נסיבות רבות נוטות להוכיח זאת. המפורשים ביותר הם אלו של הלוויה שלו, שבמהלכה ארונו נותר סגור, בניגוד למסורת האורתודוקסית, כי קברו נפתח מחדש מאוחר יותר מבלי שנמצאה גופה וכי הוא הוכר בפומבי לפני מותו, על ידי עדים מסוימים מאותה תקופה, שאומתו על ידי חלק מדבריו שרק הצאר יכול היה לדעת
אין זה בשבילנו לאשר את ההצהרות, יותר מאשר להכפיש את כל האנשים הכנים שהיו בעבודת האלילים של הצאר, כפי שאחרים היו של מה שנקרא מונרכיות של לידה אלוהית, בין אם בצרפת או ברחבי העולם. עבודת אלילים זו הייתה ככל הנראה הגרועה ביותר בחטאיהם, והסיבה לכך שיהוה אלוהים לא יכול היה להשתמש בהם כדי להפיק את מה שאנו עדים לו כיום, באמצעות דמוקרטיות, אך כך הדבר עם כל אחד בטעויותיו, המעניקות לשטן זכויות עליו, אם הוא לא מתחרט עליהן
אין ספק שבתקווה לחזרה בתשובה זו בישוע המשיח אלוהים הגן בסופו של דבר על רוסיה מפני תאוותיו של נפוליאון, אך בהעדר זה, הוא אפשר לזרמים המהפכניים להתרחש שהובילו ללקיחת בני הערובה על ידי השטן, עד 1917, כדי שרוסיה תחזור יום אחד מהטעויות שלה. כוונותיו הטובות של הצאר אלכסנדר הראשון לא יכלו להיענות על ידי אלוהים באותם זמנים קדומים, שכן עם ישראל היה צריך להיבנות מחדש לפני כן, כדי שהמדבר יפרח שוב, על פי דברי ישוע, ולכן זה מה שנזכור מזמנים קדומים אלה
זה המדבר הזה שב "לבנו" שעלינו להפריח שוב, כי אז אנחנו לא מתפתים לגנות את רוסיה של היום, על ידי ייחוס לה את כל המילים הגרועות ביותר עלי אדמות. תקופה זו התקיימה, כמו גם זוועות רבות ברחבי העולם, שבוצעו בשם אלוהים על ידי הציוויליזציה היהודית/נוצרית של המערב. כל הזוועות הללו, שלא תמיד יש לנו סיבה להתגאות בהן, נמצאות אפוא שם כדי להנחות את הבנתנו היום בהגנה על הרוסים האורתודוקסים של אותה תקופה ואפילו על הצארים הללו. זהו פרי שעלינו לרצות לשאת בישוע המשיח, להפוך למגינים לפני אלוהים של רוסיה הנוצרית האמיתית שעדיין קיימת כיום בליבם של כמה רוסים
רוסיה האמיתית הזו היא זו שאלוהים שומר בליבו, כי רוסיה הזאת הייתה ישרה וישרה, ורבים מהם לא כופפו את הברך בפני סטאלין, כמו ידיד אוקראיני שפגשתי בשנת 1981, שהיה בעצמו צאצא של השושלת הזו. אם רובם סבלו בתקופות מסוימות מייסוריו של הגולאג, עד שהמוות בא בעקבותיו, לחלק מצאצאיהם יש היום רק תוכניות טלוויזיה הזוי, ערוצי תעמולה, כדי שיוכלו לחוות דעה קונקרטית בנוגע למערב הנוצרי
כל אלה הם אנשים כנים, שבעצמם מורחקים מהעולם החדש הזה שבו אלוהים רוצה להביא את כלי הנשק האלוהיים לכולם תחילה, כדי שאף אחד לא יופרש מטבילתה של רוח הקודש, עד שיוכל לעבוד כדי לקבל את אהבתו האלוהית של המשיח שבשמיים
אנו חיים בזמנים שיש בהם את הייחוד הזה, שכל יוצא לאור אם אנו יודעים כיצד להסתכל על כך בהתאם למכלול של מה שישוע כינה "הכנסייה". ברמת האנושות, אנו מוצאים את מה שכולם מכנים הציוויליזציה היהודית-נוצרית, שבה הגנרל דה גול מופיע אז בצרפת. הוא גילם את הקַפְּדָנוּת הנוצרית, כפי שעשה משה על ישראל, ועזר להקים את מועצת אירופה הראשונה, ארבע שנים בלבד לאחר 8 במאי 1945. מכיוון שהוא עצמו היה בעל חזון של אירופה בעלת אופי קונפדרציה יותר, רצונות מסוימים מצדו לא מנעו את חוזה פריז שהקים את קהילת הפחם והפלדה האירופית. שתים-עשרה שנים הספיקו אז כדי שהסכם רומא ייווצר, עם לידתה של הקהילה הכלכלית האירופית ושש המדינות המייסדות שלה ב-25 במרץ 1957. האבנים הונחו אפוא להקמת הקהילה האירופית ב-1992, לפני שהפכה לאיחוד האירופי ב-2007
אם נעז לצטט את הגנרל דה גול ביחס לרוחניות של התקופה בה אנו חיים, הרי זה משום שהוא היה בעת ובעונה אחת זה שכפה את עצמו על בעלות הברית כדי להפוך למשחרר צרפת, שבלעדיו הוא לא היה קיים עוד, או לפחות לא עוד בצורתו הנוכחית, אלא כטריטוריה תחת חסות אנגלית או אמריקאית, כפי שחזו צ'רצ'יל ורוזוולט. בניגוד לבעלי בריתו, עליהם כפה את עצמו, הגנרל דה גול הפך לנשיא הרפובליקה הצרפתית, ובכך תרם רבות לארגון מחדש של העולם שלאחר מלחמת העולם השנייה, עד לתאריך הגורלי של 1968, שנת היפוך הדרכים שבהן פעלו דמוקרטיות
אנושות זו שקיבלה עד אז השפעה קולקטיבית, כדי לעודד אותה לשלוט טוב יותר במערכת הרגשית האינדיבידואלית שלה, מוצאת את עצמה נקראת לבנות את עצמה באופן אינדיבידואלי, על ידי "אהבה", כדי לייצר קולקטיב על פי אלוהים עם ישראל, המתקדם לעבר אהבה אלוהית , עבור השכן, דרך דמוקרטיות
בדרך זו, בקרב העמים, עם ישראל מוצא את עצמו כיום בצלם האישה והכנסייה, כבסיס לרצון האלוהי, עם שבריריות מבנית גדולה יותר המסיתה אותו להיכנס לסמכותנות עצמה, וליצור קונצנזוס דתי עתיק, יהיה המחיר אשר יהיה. בדיוק כמו האישה ברמה הפרטית, או הכנסייה ברמה הקולקטיבית, עם ישראל סביר יותר משאר אומות העולם להרשות לעצמו להיגרר למלכודת אויב נפשנו, ובזה איננו צריכים לעודד אותה בטעויותיה, אלא לדעת להתמיד באחדות עמה, בלי לגנות אותו. כשם שהבעל צריך לדעת לאהוב את אשתו כפי שהמשיח אוהב את כנסייתו, ולדעת כיצד ללבוש את הטבע האלוהי בעצמו, כדי לחלוק אותו, לאחר מכן עם אשתו, כך על הדמוקרטיות המערביות כיום לדעת כיצד להתקדם בהתחדשותן במשיח, ולא לכפות על ישראל ערכים הומניסטיים גרידא, שממנו ישמור אלוהים בעצמו האנשים שלו. לכן איננו צריכים לגנות אף אחד, ובוודאי לא את ישראל, על מה שאנו מחשיבים כטעויות של הגנה עצמית, בין אם באלימות מופרזת ובין אם בהומניזם ללא תנאי
זה מה שצריך להניע אותנו לתמוך בדמוקרטיות הנוצריות שלנו בהתקדמותן לעבר אהבה אלוהית, לצד ישראל, מבלי להשלים עם חזרה לדרך הישנה, הזהה לזו שהפדרציה הרוסית מנסה לכפות על העולם כיום. על כל אחד מאיתנו לרצות לאפשר לעצמנו להיות מאותגרים על ידי אלוהים בייעודו האישי, מכיוון שהוא המארגן הגדול של כל התהפוכות האלה, שבהן כולם ימצאו את שלוותו וניצחונו של אלוהים, אם הוא בוטח ברוח הקודש שלו
אולי אז כמה נוצרים רוסים, שמעולם לא כופפו את הברך למה שהשטן עשה לרוסיה, יקומו בשם אבותיהם שנעלמו ב הגולאגים של סטאלין, בדיוק כמו מיליוני האוקראינים של ההולודומור
הם יבינו שאין להם זכות לראות את אומתם היפה נעלמת מדרכי האל וייצרו זרם דומה לזה שהגנרל דה גול בצרפת עזר ליצור באירופה
אירופה זו של מחר אולי תכלול אז את כל חברותיה, כולל רוסיה, אוקראינה, מולדובה ורבות אחרות, להתמודד יחד עם המילניום שמגיע על העולם. אם זה המצב, כל לא תמיד יהיה קל, מול הבינה המלאכותית, במיוחד בשיפורים של עצמה, אבל אלוהים אף פעם לא מבקש מעבר ליכולותינו ואצלו עלינו לבטוח היום יותר מאשר בעצמנו. אותו הדבר יהיה נכון גם מחר של אמון ברוח הקודש, שאליו צריכים צאצאינו וכל בני האדם להישאר קשורים על אחת כמה וכמה, שכן אז כל אדם יזכה בכך מהולדתו
שאלוהים יסלח לנו על כל חטאינו בעבר, בהווה ובעתיד, כדי שיום אחד כל אומות העולם יוכלו לפאר את ישוע, בנו האהוב, אשר מכין היום את מלכות הכוהנים הזו לאלוהים אביו על פני האדמה
לו תהיה כל התהילה לעולם ועד! אמן
